בבא בתרא דף מה עמוד א

פרק שלישי

רב"ש מדשמואל: המוכר שדה לחבירו שלא באחריות אין מעיד לו עליה, מפני שמעמידה בפני בעל חובו.

לעולם שאין לו קרקע אחרת, דאמר: לא נח שיהא לוה רשע ולא ישלם.

משא"כ לגבי אחר לכך מכרתי שלא באחריות

מכריז רבא[ר"פ] העולים לא"י והיורדים לבבל:

בן ישראל שמכר חמור לחברו, ובא גוי ואנס ללוקח, דין הוא שיפצהו.

ודווקא בשאינו מכיר בה שהיא בת חמורו,

ודווקא בדלא אנס את החמור ואוכפו שאם לא לקח את האוכף ניכר שרק שלו לקח

אמימר: אפי' אין כל הני לא - דמידע דסתם גוי אנס הוא, דאשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר.

רבה: דווקא במסר לו בעדים, דבלא בעדים, מתוך שיכול לומר להד"ם כשא"ל לקוחה היא בידי נאמן.

א"ל אביי: א"כ אף בעדים מתוך שיכול לומר החזקתיו ייאמן בלקוחה

א"ל רבה: דאדרבה המפקיד אצל חבירו בעדים- צריך להחזיר לו בעדים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום