פסחים דף סה עמוד א

פרק שישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ג. רבי יהודה אומר כוס היה ממלא וכו'.

כר"י דכוס היה ממלא מדם התערובות, שאם ישפך דמו של אחד מהן נמצא זה מכשירו.

א"ל לר"י דשמא לא נתקבל בכלי. א"ל לא אמרתי אלא בנתקבל בכלי. דכהנים זריזין הן. ואעפ"כ אגב זריזותייהו דעבדי משתפיך.

ואף דדם התמצית מעורב בו דלר"י דם התמצית דם מעליא הוא. דתניא: דם התמצית באזהרה. רבי יהודה אומר: בהיכרת. ונדחה דהא ר"י מודה לענין כפרה שאינו מכפר, 'כי הדם הוא בנפש יכפר'. דדוקא דם שהנפש יוצאה בו - מכפר, דם שאין הנפש יוצאה בו - אינו מכפר.

אלא, ר"י לטעמיה דאין דם מבטל דם.

תניא אמר ר"י לחכמים לדבריכם, למה פוקקין את העזרה וא"ל: שבח הוא לבני אהרן שילכו עד ארכובותיהם בדם. ולח הוא ואינו חוצץ.

כדתניא: הדם והדיו והחלב והדבש, יבשים - חוצצין, לחין - אין חוצצין.

והיינו בשעת הולכת אברים לכבש והולכת דם הולכים על האיצטבאות.

ומה שהיו הולכים כך רק בהולכת עצים למערכה דלאו עבודה היא.

ומצד לכלוך בגדיהם בעבודה וודאי אסור וא"א שמדלו להם ד'מדו בד' כמדתו שלא יחסר או יותיר.

ולא מצד דהולכת איברין לכבש, לאו עבודה היא. מדבעי כהונה 'והקריב הכהן את הכל המזבחה' זו הולכת אברים לכבש.

כיצד תולין ומפשיטין וכו', קרעו והוציאו את אמוריו נתנם במגיס להקטירם ע"ג המזבח.

יצתה כת ראשונה תנא: כל אחד ואחד נותן פסחו בעורו ומפשיל לאחוריו. א"ר עיליש טייעות.

הדרן עלך תמיד נשחט.

סה:- כג:

פרק שישי - אלו ד+בר+ים

אלו דברים בפסח דוחין את השבת: שחיטתו, וזריקת דמו, ומיחוי קרביו, והקטרת חלביו.

אבל צלייתו והדחת קרביו - אינן דוחין את השבת.

הרכבתו והבאתו מחוץ לתחום, וחתיכת יבלתו אין דוחין את השבת.

ולר"א דוחין. ק"ו משחיטה שהיא מלאכה ודוחה.

א"ל ר"י: יו"ט יוכיח, שהתירו בו משום מלאכה ואסור בו משום שבות.

א"ל ר"א מה זה יהושע? מה ראיה רשות למצוה?

השיב ר"ע: דהזאה תוכיח, שהיא משום מצוה, והיא משום שבות- ואינה דוחה את השבת.

אף אתה אל תתמה על אלו, שאף שהן משום מצוה והן משום שבות - לא ידחו את השבת.

א"ל ר"א: ועליה אני דן, ומה אם שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת - הזאה שהיא משום שבות אינו דין שדוחה את השבת?

א"ל ר"ע: או חלוף, מה אם הזאה שהיא משום שבות אינה דוחה את השבת.

שחיטה שהיא משום מלאכה - אינו דין שלא תדחה את השבת.

א"ל ר"א: עקיבא, עקרת מה שכתוב בתורה במועדו - בין בחול בין בשבת.

א"ל: רבי, הבא לי מועד לאלו כמועד לשחיטה.

כלל אמר ר"ע: כל מלאכה שאפשר לעשותה מער"ש - אינה דוחה את השבת.

שחיטה שא"א לעשותה מער"ש דוחה שבת.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום