סנהדרין דף יד עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל, שכל הסומך יהרג, וכל הנסמך - יהרג, ועיר שסומכין בה - תיחרב, ותחומין שסומכין בהן - יעקרו.

מה עשה יהודה בן בבא? הלך וישב לו בין שני הרים גדולים, ובין שתי עיירות גדולות, ובין שני תחומי שבת, בין אושא לשפרעם. וסמך שם חמשה זקנים, ואלו הן: רבי מאיר, ורבי יהודה, ורבי שמעון, ורבי יוסי, ורבי אלעזר בן שמוע.

רב אויא מוסיף: אף רבי נחמיה.

כיון שהכירו אויביהם בהן אמר להן: בניי, רוצו! אמרו לו: רבי, מה תהא עליך? אמר להן: הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכים.

אמרו: לא זזו משם עד שנעצו בו שלש מאות לונביאות של ברזל, ועשאוהו ככברה.

-מתרצת הגמ': היו עם ריב''ב עוד סומכים ולא החשיבום- משום כבודו דריב''ב.

ואף שר''מ הוסמך מר''ע לא קיבלו [צעיר], רק אחר שריב''ב הסמיכו

ריב''ל: אין סמיכה בחוצה לארץ.

לא שלא דנים קנסות בחו''ל דהא תנן סנהדרין נוהגת בארץ ובחו''ל

- אלא: שלא סומכים אם הנסמכים בחו''ל אף אם הסומכים בארץ

כהך א. דרי''ו בא''י הצטער שלא הסמיך לרשב''א שלא היה אצלו !

ב. רשב''ז וחד שעמו ריב''ע [או להיפך] שהיה עמם- נסמך, והשני לא.

ג. שרצה לסמוך לר''ח ור'הו ולא הסתייע הדבר, והצטער הרבה א''ל שלא יצטער, שאנו מבית עלי וכריו''נ: שאין נסמכין לבית עלי - דלֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים, ולא זקן ממש דהא כָל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים - אלא זָקֵן היינו סמיכה.

ד. ר''ז הסתתר שיסמכוהו דאר''א: לעולם הוה קבל החבא וקיים וחיה.

וכששמע לר''א: אין אדם עולה לגדולה אא''כ מוחלין לו על כל עונותיו - התאמץ שיסמכוהו.

ה. וכשסמכו לר''ז שרו לו: לא כחל ולא שרק ולא פירכוס - ויעלת חן.

ו. כשסמכו לרבי אמי ולרבי אסי שרו: כל מן דין סמוכו לנו, לא תסמכו לנו לא מסרמיטין ללא טעם, ולא מסרמיסין הפכנים.

ואמרי לה: לא מחמיסין חמסנין, ולא מטורמיסין ריקנין.

ז. נשות בית הקיסר שרו לר' אבהו כשבא מביהמ''ד לבית הקיסר לצרכי ציבור: נשיא בעמו, מדברנא דאומתיה מנהיג האומה, בוצינא דנהורא אור המאיר, ברוך בואך לשלם.

ב. עריפת עגלה בשלשה.

ר''י: זְקֵנֶיךָ שנים, שֹׁפְטֶיךָ שנים, ואין ב''ד שקול- עוד אחד הרי חמשה

ר''ש: זְקֵנֶיךָ - שנים, ואין בית דין שקול - מוסיפין עוד אחד, הרי שלשה.

שֹׁפְטֶיךָ - מיבעי למיוחדין שבשופטיך. ולא מזקני זקניך כר''י- דזקניך ולא זקני השוק, ושופטיך ולא סנה' קטנה אלא מיוחדין שבזקניך ולא דריש ו' דושפטיך.

ולר''י מזקני זקניך למיוחדין שבחבורה. ולסמוכין מזקני מ'זקני העדה דהיינו מיוחד שבעדה אף כאן מיוחדין שבזקניך.ו' וְשֹׁפְטֶיךָ למנין

- אלא מעתה: ויצאו - שנים, ומדדו - שנים, לר''י תשעה, ולר''ש שבעה.

- בעי לכדתניא: וַיֵּצְאוּ - הן ולא שלוחן, וּמָדְדוּ - שאפילו נמצא בעליל לעיר צריך לעסוק במדידה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום