סנהדרין דף יז עמוד א
פרק ראשון
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
ו. סנהדרי גדולה היתה של ע''א ר''י של ע'
טעם המחלוקת דוְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ, רבנן: ואתה עמם. ולר''י: עִמָּךְ - משום שכינה.
וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם, רבנן: ואתה עמם. ור''י: אִתְּךָ - בדומין לך.
רבנן: וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ ולומדים סנהדרי גדולה מסנהדרי קטנה.
וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה
א. יש אומרים בקלפי נשתיירו.
שבשעה שאמר הקב''ה למשה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל
אמר משה: כיצד אעשה? אברור ששה מכל ושבט - נמצאו ב' יתירים,
אברור חמשה חמשה מכל שבט ושבט - נמצאו עשרה חסרים, אברור ו' משבט זה ה' משבט זה - הריני מטיל קנאה בין השבטים,
מה עשה? בירר ששה ששה, והביא ע''ב פיתקין, על שבעים כתב זקן ושנים הניח חלק, בללן ונתנן בקלפי, א''ל: בואו וטלו פיתקיכם!
כל מי שעלה בידו זקן אמר: כבר קידשך שמים,
מי שעלה בידו חלק - אמר: המקום לא חפץ בך, אני מה אעשה לך?
כיו''ב וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים לַגֻּלְגֹּלֶת, אמר משה: כיצד אעשה אם אומר לו תן לי פדיונך וצא - יאמר לי: כבר פדאני בן לוי.
מה עשה? הביא 22,000 פיתקין, וכתב עליהן בן לוי, ועל 273 כתב חמשה שקלים, בללן ונתנן בקלפי. אמר להן: טלו פיתקיכם.
מי שעלה בידו בן לוי - אמר לו: כבר פדאך בן לוי.
מי שעלה בידו חמשת שקלים, - אמר לו: תן פדיונך וצא.
ב. ר''ש: במחנה נשתיירו.
בשעה שא''ל הקב''ה למשה: אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ. אמרו אלדד ומידד: אין אנו ראויין לאותה גדולה, אמר הקב''ה: הואיל ומיעטתם עצמכם - הריני מוסיף גדולה על גדולתכם. ומה גדולה הוסיף להם - שהנביאים כולן נתנבאו ופסקו, והם נתנבאו ולא פסקו.
ומה נבואה נתנבאו?
אמרו: משה מת, יהושע מכניס את ישראל לארץ.
א. מר''א על עסקי שליו הן מתנבאים, עלי שליו, עלי שליו!
ב. ר''נ על עסקי גוג ומגוג היו מתנבאין, שנא' אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם שָׁנִים לְהָבִיא אֹתְךָ עֲלֵיהֶם וגו', אל תיקרי שָׁנִים אלא שְׁנַיִם. אלו שנים נביאים שנתנבאו בפרק אחד נבואה אחת - הוי אומר אלדד ומידד.
כל הנביאים כולן נתנבאו ופסקו, והן נתנבאו ולא פסקו.
לא מוַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ. - אלא מעתה קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף, הא לא פסק הוא!
אלא: וַיִּתְנַבְּאוּ, ושם: מִתְנַבְּאִים - עדיין מתנבאים והולכים.
למ''ד משה מת - היינו דאֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם,
למ''ד הנך תרתי, כְּלָאֵם- דאי''ז דרך ארץ, כתלמיד המורה הלכה בפני רבו.
למ"ד הנך תרתי - היינו דמִי יִתֵּן, ולמ"ד משה מת - לא סיימוה קמיה.
כְּלָאֵם - א''ל: הטל עליהן צרכי ציבור, והן כלין מאיליהן.
ב. מניין להביא עוד שלשה. [לכג]
ר''א סוף סוף, לרעה לא שייך על פי שנים,
אי י''א מזכין וי''ב מחייבין - חד הוא| אי י' מזכין וי''ג מחייבין, - ג' הן!
אלא: א. רק במוסיפין, ולכו''ע, ב. ובסנהדרי גדולה וכר''י דשבעים.
ואמר רבי אבהו: במוסיפין עושין בית דין שקול לכתחילה, פשיטא!
קמ''ל שאם אמר איני יודע כמי שאינו, ואי אמר טעם לא שומעין לו
רב כהנא: סנהדרי שראו כולן לחובה - פוטרין אותו.
כיון דגמירי הלנת דין למצוא לו זכות, וכאן לא יחפשו אחר זכות.
א. רי''ו: אין מושיבין בסנהדרי אלא בעלי קומה, ובעלי חכמה, ובעלי מראה, ובעלי זקנה, ובעלי כשפים, ויודעים בשבעים לשון, שלא תהא סנהדרי שומעת מפי המתורגמן.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום