שבועות דף מט עמוד ב

פרק שמיני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אָמַר לַשּׁוֹאֵל הֵיכָן שׁוֹרִי, אָמַר לוֹ

-מֵת, וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד.

נִשְׁבָּר, וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד.

נִשְׁבָּה, וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד.

נִגְנָב, וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ אָבַד.

אָבַד, וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב.

מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי, וְאָמַר אָמֵן, פָּטוּר:

הֵיכָן שׁוֹרִי, אָמַר לוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה סָח, וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד. מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי, וְאָמַר אָמֵן, חַיָּב.

אָמַר לַנּוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר הֵיכָן שׁוֹרִי, אָמַר לוֹ

מֵת, וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה. נִשְׁבָּר, וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבָּה.

נִשְׁבָּה, וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר. נִגְנָב, וְהוּא שֶׁאָבַד. אָבַד, וְהוּא שֶׁנִּגְנַב. מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי, וְאָמַר אָמֵן, פָּטוּר.

מֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה, וְהוּא שֶׁנִּגְנַב אוֹ אָבַד. מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי, וְאָמַר אָמֵן, חַיָּב.

אָבַד, אוֹ נִגְנָב, וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה. מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי, וְאָמַר אָמֵן, פָּטוּר.

זֶה הַכְּלָל, כָּל הַמְשַׁנֶּה מֵחוֹבָה לְחוֹבָה וּמִפְּטוֹר לִפְטוֹר וּמִפְּטוֹר לְחוֹבָה, פָּטוּר. מֵחוֹבָה לִפְטוֹר, חַיָּב.

זֶה הַכְּלָל, כָּל הַנִּשְׁבָּע לְהָקֵל עַל עַצְמוֹ, חַיָּב. לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ, פָּטוּר:

מאן תנא שוכר כנושא שכר דמי - ר"מ היא

והך דר"מ אומר שוכר כש"ח ור"י כנושא שכר רב"א איפכא תני

רנב"י: ארבעה שומרין ודיניהן שלשה.

ב. אמר לשומר חנם כו'. היכן שורי כו'. אמר לאחד בשוק כו'. אמר לשומר כו'. היכן שורי? אמר לו איני יודע מה אתה סח כו'.

רב: וכולן פטורין משבועת שומרין וחייבין משום שבועת ביטוי,

ושמואל: אף פטורין משום שבועת ביטוי.

וחלקו דלשמואל: ליתא בלהבא, ולרב: ישנו בלהבא.

ואפי' שכבר נחלקו בזה: דשבועה שזרק פלוני צרור לים, שבועה שלא זרק

לרב חייב דישנו בלאו והן, ושמואל פטור – דאינו בלהבא.

צריכא כאן אף דב"ד משביעים לא מודי לשמואל כדר"א דאין חייבים עליה משום שבועת ביטוי, ובזה דלא מודה שמואל לרב.

גופא ר' אמי: כל שבועה שהדיינין משביעין אותה אין בה משום שבועת ביטוי, ד'או נפש כי תשבע לבטא בשפתים' - מעצמו,

כדר"ל: כי משמש בארבע לשונות: או, שמא, אלא, דהא.

ר"א אומר: כולן פטורין משבועת שומרין וחייבין משום שבועת ביטוי, חוץ מאיני יודע מה אתה סח דשואל,

וגניבה ואבידה דש''ש ושוכר שחייב, - שהרי כפרו ממון.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת שבועות · הדף היומי היום