יומא דף פג עמוד א

פרק שמיני

חולה מאכילין אותו ע"פ בקיאין ר"י- חולה אומר צריך, ורופא א"צ שומעין לחולה דלב יודע מרת נפשו, ואפי' דרופא יודע יותר,

רופא אומר צריך וחולה אומר א"צ שומעין לרופא, דרוח שטות דחולה,

ובמתני' דצריך שנים באומר א"צ ויש עמו אחר שאומר שא"צ,

ואפי' דיש שנים דאמרי א"צ, ואף דתרי כמאה לענין עדות, אבל לענין דעות, אזלי בתר רובא,

- ה"מ לענין אומדן דממון ולא לספק נפשות,

באומר צריך אני, ואחד עמו אומר דא"צ מאכילין ע"פ עצמו,

מבר"א: אפי' מאה עמו דאמרי א"צ שומעין לו דלב יודע מרת נפשו, ואפי' אי אין בקיאין כלל,

אחזו בולמוס מאכילין אפי דברים טמאים עד שיאורו עיניו,

נשכו כלב שוטה אין מאכילין מחצד כבד שלו, ורמב"ח מתיר.

ועוד אמר דחושש בגרונו מטילין לו סם בפיו בשבת שהוא ספק נפשות,

מפולת ספק הוא שם ספק חי ספק ישראל מפקחין עליו הגל, ואם מת יניחוהו,

האירו עיניו אביי: משיבחין בין טוב לרע, ובטעם תבשיל,

אחזו בלמוס מאכלין הקל קל, טבל ונבילה- נבילה,

טבל ושביעית- שביעית, טבל ותרומה- תנאי, היכא דאפשר בחולין לכו"ע תקני' ומספינן ליה בשבת ובעציץ שאינו נקוב דרבנן,

ופליגי בא"א בחולין אי טבל חמור דתרומה חזי' לכהן, או תרומה חמורה דטבל אפשר לתקן,

ולאו כתנאי במי שנשכו נחש אי מאכילין וא"צ לעשר או דמעשרין,

- דוקא שם לענין מעשר ירק דרבנן, משא"כ מעשר דגן דאורייתא דאתי למיכל בעציץ נקוב,

אחזו בולמוס מאכילין דבש ומתיקה, זכר לדבר,

אביי: דוקא אחר אכילה, דקודם גריר,

אחזו בולמוס מאכילין אליה בדבש, סולת נקיה בדבש, קמח שעורים בדבש,

נתקיים ברי"ו חכמה תחיה בעליה שרץ למזרח תאנה.

כשאחז בולמוס לר"י כפאו ונטל מרועה לחמו,

א"ל רבי יוסי: קיפחת את הרועה, וכשבאו לעיר, אחזו לרבי יוסי וסבבהו כל העיר בלוגי דבש קערות ותבשילין

א"ל ר"י: אני קפחתי את הרועה ואתה את כל העיר.

ר"מ דייק בשם בעה"ב כידור רשע, ושאר המעשה דשם,

מים ראשונים האכילו חזיר, ואחרונים הרגו את הנפש, ודקדקו בשמות דבלה לא עלו אצלו, #פד#

נשכו כלב שוטה פיו ריר אזן זנב מהלך בצד נובח בלי קול, מנשים כשפניות או רוח רעה,

נפק"מ להורגו בדבר הנזרק, ת"כ דשמואל,

מתחכך מסתכן, שנושכו מת, דחיי, מסתכן, ותקנתו, כלב נושכו מת ותקנתו,

כשחש רי"ו בשיניו ועיניו, הלך לנכרית ונשמע שלא יגלה וגילה לישראל, לאביי לא עזר, עד שעשה מה שאמרו טייעא, חולי זה מפת חמה ודגים מטוגנים וסימן החולי,

כשחש רי"ו בחולי, עשה כן בשבת ונתרפא דשאני צפידנא שגומר בבני מעים, וכרמב"ח דבזו ולא אחרת, ולחכמים דאין משום רפואה למעוטי מקיזי דם לסרונכי, ומסתבר.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יומא · הדף היומי היום