עבודה זרה דף כח עמוד ב
פרק שני
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
רבי יעקב סבל מבקע בפיקעא, הורה לו ר"א [ר"אס] שיביא ז' גרעיני אוהל אדום ויקשרם בבד מצוואר חלוק ויכרוך עליו שער בהמה סביב ויבלו בנפו בן וישרפהו ויפזר האפר על המכה
ובינתיים יביא גרעיני פרי הסנה ויניח הסדק של הפרי נגד סדק שבבשרו
וה"מ בבקע בחלק החיצון אבל בבקע בחלק הפנימי יביא חֵלב שעירה שלא ילדה ויפשירה על האור וימרח, ואי לא יביא ג' עלים של צמח דלעת שהתייבשו בצל וישרוף ויפזר האפר, ואי לא יביא קונכיות חלזונות, ואי לא יביא שמן זית ושעוה טרופים יחד ויחזיק התערובת שהכין מזה בתוך בלויי בגדים של צמר גפן וניחים על האיזור הנגוע
ר"א חש באוזנו הורה לו רי"ו [בימ"ד] לשים מי כליות כדאביי שלא נבראו הכליות אלא לרפאות האוזן
רבא: אמר לי מניומי אסיא: כל משקה קשה לאוזן חוץ ממי כליות
ויביא כליה של עז קרח ויקרענה שתי וערב ויניח אמללא דאש
והמים היוצאים ישימם באוזנו פושרים
ואי לא יביא חלב חיפושית גה וימיסו וישפכהו לאוזנו
ואי לא ימלא תעלת אזנו שמן ויעשה שבע פתילות שחת ויביא עלי שום מיובשים ויקשרם בשיער בהמה בקצה כל פתילה , וישים אזנו ליד האש ויזהר מרוח נושבת וכשיטול פתילה מן האוזן יתן השניה עד שיכלו כולן
• ל"א ואי לא, יביא שבע פתילות שיער בהמה וימרח עליהם שמן אפרסמון וידליק קצה אחד וקצה שני ישים באזנו ויטול פתילה מן האוזן ואת השניה עד שיגמרו כולן ויזהר מרוח נושבת
ואי לא יביא צמר צבוע סגול לא מנופץ ויניחו באוזנו ויתלה אוזנו ליד האש
ואי לא יקח שפורפרת קנה שנתלש לפני מאה שנה וימלאו מלח סלע וישרפוהו וידביק התערובת באוזן
וסימנך: רטיבא ליבשתא ויבשתא לרטיבא.
רב"ז מר"ח: מעלין אזנים בשבת. רשב"י: ביד אבל לא בסם. א"ד: בסם אבל לא ביד -דמזריף זריף.
רזב"ט מרב: עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת. סבור ה"מ הוא דשחקי סמנין מאתמול, אבל משחק בשבת ואתויי דרך רה''ר לא;
א"ל ההוא מרבנן [רבי יעקב] לדידי מפרשא מר"י: אפילו משחק בשבת ואתויי דרך רה"ר - מותר.
רב יהודה שרא למיכחל עינא בשבת.
א"ל רשב'י: מאן שומע ליהודה מחלל שבת! לסוף חש בעינו, שלח לו אם מותר או אסור וענהו דלכ"ע מותר ולך אסור, וא''ל וכי מעצמי התרתי הא דמר שמואל היא ,שהיתה אצלו שפחה שקדחה עינה בשבת וצווחה ולא השגיחו בה עד שפקעה עינה
למחר יצא מר שמואל ודרש: עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת;- דראיית העין תלויה בשרירי הלב
ומחלות העין האלו כגון ריר, ועין דוקרת, ועין שותת דם, או דמעות ועין שורפת- מותר לכחול העין שיש בזה סכנה
ולמעט סוף מחלה או לשפר הראייה דאסור
• אר"י: נעקץ מצרעה או נתחב קוץ בבשרו, או מורסה או שכואב עינו, או חום קודח, בכולם מרחץ מסוכנת לו
חמה צנון לחמה לחום, וסלק לצינא צמרמורת, ולהיפך סכנה.
תחבושות חמימי לעקיצת עקרב וקרירי ותחבושות קרות לדבורה, ואם להיפך – סכנה.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת עבודה זרה · הדף היומי היום