בבא בתרא דף קטו עמוד א

פרק שמיני

איתיביה רי"ו האשה את בנה, והאשה את בעלה, ואחי האם - מנחילין ולא נוחלין.

א"ל ריב"ש: משנתנו איני יודע מי שנאה.

ולא רצה להעמיד מתני' כר"ז בן הקצב דלא דרש 'מטות'

דתני 'ובני אחות' ותנא: ולא בנות אחות, ואר"ש: הלכתא לקדם.

ואי ס"ד מתני כר"ז בן הקצב הא אמר: דאחד הבן ואחד הבת שוין בנכסי האם.

ותנא דידן, ממ"נ? אי דרש 'מטות', אשה גם תירש את בנה. ואי לא דריש מטות, בן דקודם לבת בנכסי האם מנא ליה?

- אלא לעולם דריש מטות, ושאני הכא, ד'וכל בת יורשת נחלה- ואינה מורשת.

סדר נחלות כך הוא:

'איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו'

בן קודם לבת, כל יוצאי יריכו של בן קודמין לבת.

בת קודמת לאחין, יוצאי יריכה של בת קודמין לאחין.

אחין קודמין לאחי האב, יוצאי יריכן של אחין קודמין לאחי האב.

זה הכלל: כל הקודם בנחלה - יוצאי יריכו קודמין.

והאב קודם לכל יוצאי יריכו.

ת"ר: 'בן' - אין לי אלא בן.

'אין לו'- עיין עליו לבן הבן, או בת הבן, או בן בת הבן מנין?

'בת' - אין לי אלא בת. בת הבת, ובן הבת, ובת בן הבת ת"ל: 'אין לו' - עיין עליו. – נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום