בבא בתרא דף כב עמוד ב

פרק שני

מרחיקין את הסולם מן השובך ד' אמות, כדי שלא תקפוץ הנמייה.

ואת הכותל מן המזחילה - ד' אמות, כדי שיהא זוקף את הסולם.

שבזמן שמניח ישבה בחור וקפצה. ואפי' שגרמא בנזיקין אסור,

ומטעם זה: דגרמא בנזיקין אסור ביקש רב יוסף הוציאו לי העורבים מכאן.

ואף שהחזיק, דאין חזקה לנזיקין,

ולאנינא דעתא כקוטרא ובית הכסא - דחזקה אינה מועלת.

מרחיקין את השובך מן העיר

ת''ק: חמשים אמה.

ולא יעשה שובך בתוך שלו אלא אם יש לו חמשים אמה לכל רוח.

ר"י: בית ארבעת כורין מלא שגר היונה.

ואם לקחו, אפילו בית רובע [הקב]- הרי הוא בחזקתו.

שיעור מילוי כרסם, אך מעופם שלושים ריס [ד' מיל]

והיינו דפורסין נשבין ליונים בריחוק מישוב שלשים ריס

והך דאפי' מאה מיל לא יפרוס- רב יוסף בישוב כרמים, רבא בישוב שובכין.

ואין איסור מצד השובכים עצמם א. שלו ב. דכנעני ג. דהפקר

ואף דתנינא גבי יורש דהבא משום ירושה א"צ טענה

וגבי לוקח דלקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות הר"ז בחזקתה.

וצריכא דלא רק ברה"ר דאימא כונס לתוך שלו או שיש מחילה מבני רה"ר

ולא רק ברה"י שנתפייס או נמחל משא"כ רבים קמ"ל בתרוויהו דטוענין

והך דאין חזקה לנזיקין דווקא בקוטרא או בבית הכסא [ולא בשובכין]

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום