בבא בתרא דף מב עמוד א

פרק שלישי

רב: וכולם בשטר.- דלשטר יש קול, ולעדים אין קול

והך דלרב: מוכר שדה בעדים גובה מנכסים משועבדים! משמע שבעדים יש קול

- דשם הלקוחות הפסידו את עצמם בזה שקנו קרקע מבלי לבדוק.

והך דהמלוה בשטר גובה ממשועבדים, ע"י עדים גובה מבני חורין!

[ואין לומר דרב תנא ופליג שהרי לרב ושמואל מלוה ע'פ לא גובים מיורשים ומלקוחות]

- דווקא מלוה שבצנעא משא"כ מכירה עושה בפרהסיא כדי שיצא הקול

ת"ר: אכלה האב שנה והבן ב', האב ב' והבן שנה, האב שנה והבן שנה והלוקח שנה -הר"ז חזקה. דבלוקח יש קול,

והך דאכלה בפני האב או הבן שנה או שנתיים בכל הני הרי זו חזקה

אפי' דלוקח יש לזה קול וא"כ זו מחאה - כר"פ דמיירי שמכר כל שדותיו יחד סתם.

האומנין, והשותפין, והאריסין, והאפוטרופין - אין להם חזקה.

לא לאיש חזקה בנכסי אשתו, ולא לאשה חזקה בנכסי בעלה. ולא לאב בנכסי הבן, ולא לבן בנכסי האב. בד''א – במחזיק.

אבל בנותן מתנה, והאחין שחלקו, והמחזיק בנכסי הגר

- נעל וגדר ופרץ כל שהוא הרי זו חזקה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום