בבא בתרא דף סא עמוד ב

פרק רביעי

אפי' דאמרי' הכי ביציע, צריכא דאע"ג דמצר ליה מצרי אבראי,

מספקא לר"י מרחיב מצרים ביציע אי כדין חדר דהרחיב לו א"ד כיוון דתשמיש אחד הוא קנה

וכדר"נ מרב"א דמוכר בית בבירה גדולה אמרי' דמצרים החיצונים הרחיב לו

ומיירי דרוב קרו לבית בית ולבירה בירה ויש דלבירה קרו בית,

וש"מ דשייר מדלא כתב ולא שיירת בזביני אלין כלום

אי לבירה נמי קרו בית כולה זבין לה

לריב"ם מצד דהיצ"ל בית בלא בירה | ולר"י לפי שמצרים הרחיב לו

ולא אמרי דמים מודיעים: דמתני' כרבנן ולא כר"י ועוד דקרקע שאני אפי' לר"י.

ולאו מטעם דגזה"כ הוא דה"נ בהקשות ועבדים ועוד דיש להם ביטול מקח

וכן גבי מוכר שדה בבקעה גדולה,

וצריכא לתרוויהו בבקעה אפי' דכולה חדא תשמיש דלא אמרי דקנה

ובית אפי' דהו"ל למימצר ליה

וכן הך דאמר אביי דצריך למכתב לא שיירית בזביני אלין קדמי כלום כר"נ ורב"א

'ארעא דבי חייא' מזבננא לך, חדא אמר ולא תרתי

'ארעתא' סתמא - מיעוט ארעתא שתים

ול"ד למירפק פרדיסא דהתם דרך שמשאיל לו לכל מה שצריך

ולאו משום דדוקא התם יד שואל על העליונה שהוא מוחזק דהא סופה לחזור לבעליה

ואין לחלק בין חזקת שוכר בקרקע שאינה חשובה כבמטלטלין דהא חזי' דאלימה היא

וריב"ם חילק מצד הלשון בין פרדיסא לארעתא וה"נ אי אמר מקרקעי משמע כל שיש לו

'כל ארעתא' - כל ארעתא דיש לו, לבר מבוסתני ופרדיסי

'זיהרא' - אפי' בי בוסתני ופרדיסי, לבר מבתי ועבדי

'נכסי' - אפילו בתי ועבדי

אבל לא מטלטלין: והא דאפי' גלימא היינו באומר נכסיי משמע יותר

ועוד דיש לחלק בין מכר דהכא למתנה דבעין יפה נותן

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום