בבא בתרא דף עח עמוד א

פרק חמישי

אין להוכיח מר"א שהעמיד המשנה בשאין אדוקים שגם הסיפא בשאין אדוקים,

דה"נ להיפך מוכח מהך דלא מכר אנתיקי [סחורה שבתוכה] דבעודן עליו וא"כ ה"נ סיפא. - אלא תנא מילי מילי תני.

אביי: ר"א ורשב"ג ור"מ ור"נ וסומכוס ונחום המדי ס"ל דכשמוכר זה עם כל תשמישיו

ר"א: המוכר את בית הבד - מכר את הקורה.

רשב"ג: המוכר את העיר - מכר את הסנטר.

ר"מ: מכר את הכרם - מכר תשמישי הכרם.

ר"נ וסומכוס ביצית ודוגית.

נחום המדי - הא דאמרן.

חמורך זו - ידע דחמורו שלו הוא, ומה שא"ל זו, משום כליו

חמורך הוא לא ידע שחמורו הוא, וא"ל: חמורך הוא? שתמכרנה לי.

המוכר את החמור מכר את הסיח. | מכר את הפרה לא מכר את בנה.

מכר אשפה מכר זבלה. | מכר בור מכר מימיה.

מכר כוורת מכר דבורים. | מכר שובך - מכר יונים.

ר"פ: מיירי דא"ל חמור מניקה ופרה מניקה אני מוכר לך.

פרה לחלבה בעי לה, חמור מקאמ"ל? על כרחך דהיא ובנה א"ל.

וקרא לו 'סיח' שמהלך אחר סיחה נאה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום