בבא בתרא דף עח עמוד א

פרק חמישי

המוכר את החמור

ת''ק: לא מכר כליו נחום המדי: מכר כליו.

ר"י: פעמים מכורין פעמים אינן מכורין, כיצד? היה חמור לפניו וכליו עליו, וא"ל: מכור לי חמורך זה הרי כליו מכורין, חמורך הוא אין כליו מכורין.

עולא: מחלוקת - בשק ודיסקיא וכומני,

דלת"ק: סתם חמור עומד לרכיבה, נחום המדי: חמור עומד למשאוי.

אבל אוכף ומרדעת, קילקלי וחבק קושרים ע''י האוכף לכו''ע מכורין.

והך דווקא בא"ל ה"ה בלא אמר לו חמור וכליו גם אוכף ומרדעת מכורין,

וקמ"ל: דאף שאמר לו חמור וכליו, שק ודיסקיא וכומני [מרכבתא דנשי] לא קני.

מחלוקת: בעודן עליו מחלוקת, אבל בשאינן עליו מודה נחום המדי לרבנן,

או מחלוקת בשאינן עליו, אבל בעודן עליו מודו רבנן לנחום א"ד בשניהם מחלוקת

והך דבזמן שא"ל: הוא וכל מה שעליו - הרי כולן מכורין,

היינו וכל מה שראוי להיות עליו

והך דר"י פעמים מכורין, פעמים שאינן מכורין

לא את"ק אמר אלא מילתא אחריתי אמר

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום