בבא בתרא דף פד עמוד ב

פרק חמישי

מר' יוחנן: מדד והניח ע"ג סימטא - קנה.

א"ל ר"ז שמא רק במודד לתוך קופתו

א"ל לתוך קופתו פשיטא, אלא שאפי' ע"ג קרקע קני,

והך דר"ינ מרבי חצר השותפין קונין זה מזה מיירי לתוך קופתו

ה"נ מסתבר דרי"ו: מדד והניח ע"ג סימטא לא קנה

דבהכרח ש"מ כאן לתוך קופתו שקנה. כאן ע"ג קרקע שלא קנה

א. הך דמדד ולא משך - לא קנה אפשר שהוא ברה"ר

והך דמשך ולא מדד – קנה היינו מרה"ר לסימטא.

דהא אביי ורבא מסירה קונה ברה"ר ובחצר שאינה של שניהן,

משיכה קונה בסימטא ובחצר שהיא של שניהן,

והגבהה קונה בכל מקום

והך דסיפא אם היה פיקח - שוכר את מקומן היינו אי ברשות בעלים הוא

ב. רב ושמואל: כליו של קונה, קונה בכל מקום, חוץ מרה"ר. ר''י ורשב''ל אפי' ברה''ר

ר"פ: לא חלקו: כאן ברה"ר, שלא קונה, כאן בסימטא [וקרי רה"ר שאינה רה"י],

כן משמע מרי"ו דכליו קונים לו בכ"מ שיש לו רשות להניחו משמע דבאין לו לא

ג. ד' מדות במוכרין:

א. במידה שאינה של שניהן

עד שלא נתמלאה מדה - למוכר, משנתמלאה מדה - ללוקח.

ב. אבל אם היתה מדה של אחד מהן - ראשון ראשון קנה.

ודווקא ברה"ר ובחצר שאינה של שניהן,[סימטא] שלא הכל של אחד

ג. ברשות מוכר לא קנה עד שיגביהנה או יוציאנה מרשותו.

ברשות לוקח, כיון שקבל עליו מוכר - קנה לוקח.

ד. ברשות הנפקד, לא קנה עד שיקבל עליו או ישכור את מקומן.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום