בבא קמא דף ח עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אלא: מדובר ביתומים שאינם בני פרעון,

ושיעבוד התובעים על קרקע הלוקח, הלכך א''א לומר כן.

אלא: טעם שאין נפרעין מנכסין משועבדים במקום שיש בנ''ח- משום תקנה, וכל האומר אי אפשי בתקנ''ח, כגון זו - שומעין לו.

כגון זו כר"ה: דיכולה אשה לומר לבעלה איני ניזונית ואיני עושה.

פשיטא מכר לוקח בינונית וזיבורית ושייר עידית לפניו,

כולם גובים מעידית, דאחרונה היא,

שאין הבינונית והזיבורית אצלו, לומר שלא נח''ל בתקנ''ח.

אבל מכר עידית ושייר בינונית וזיבורית, מאי?

סבר אביי: כולם גובים מעידית,

א"ל רבא: מה מכר ראשון לשני, כל זכות שתבא לידו! וכיון דאילו באו ללוקח ראשון יכל לגבות מבינונית וזיבורית, ואף דכשקנה הבינונית וזיבורית אכתי עידית בני חורין היא, ואין נפרעין מנכסים משועבדים כל זמן שיש בני חורין, מ''מ יכול לומר: לא נח לי בתקנה זו,

לוקח שני גם א"ל גבה בינונית וזיבורית, דכשמכר לוקח שני, על דעת שכל זכות שהיתה לראשון בה מכר.

ראובן שמכר כל שדותיו לשמעון ושמעון מכר שדה אחת ללוי

ובא ב"ח דראובן, רבא: רצה - מזה גובה, רצה - מזה גובה.

ודווקא כשקנה בינונית, אבל קנה עידית וזיבורית לא,

דלכך דייקי וזבני עידית וזיבורית, שלא ראויות לגבייתך.

ואף כשקנה בינונית רק כשלא שייר בינונית כמותה, דלא מצי א"ל: הנחתי לך מקום לגבי שמעון, אבל שייר בינונית כמותה גבי שמעון - לא גבי מיניה, דמצי א"ל: הנחתי לך מקום לגבות ממנו.

ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות וב"ח דראובן טרף משמעון

אביי: ראובן הולך איתו בדין ואינו יכול לומר לאו בעל דברים דידי את, שא"ל: אם תוציא ממנו, הוא ישוב אלי.

וא"ד: אף שלא באחריות, דא"ל: לא ניח"ל שתהא לשמעון תרעומת עלי.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום