בבא קמא דף ח עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ואי בשלו שמין, תעשה בינונית שלו כעידית וידחה ב"ח מזיבורית

א. הב"ע: כגון שהיתה לו עידית ומכרה. וכן א"ר חסדא.

וכן מסתברא מדתני אחריתי: בינונית וזיבורית נזקין בבינונית,

ב"ח וכתובת אשה בזיבורית, ולכאו' קשיין אהדדי!

אלא ש"מ: כאן כשהיתה לו עידית ומכרה,

ב. כשלא היתה לו עידית ומכרה,

וכאן דשוויא בינונית שלו כעידית דעלמא וכאן לא,

ג. בהיתה בינונית שלו כבינונית דעלמא,

וחלקו: אי בשלו או בשל עולם הן שמין.

ד. רבינא: חלקו אם קיבל תקנת עולא: דבר תורה ב"ח בזיבורית, ד'בחוץ תעמוד והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבוט החוצה', דרכו של אדם להוציא לחוץ- פחות שבכלים,

וטעם שאמרו ב"ח בבינונית- כדי שלא תנעול דלת בפני לוין,

מכר לאחד או לג' בנ"א כאחד כולן נכנסו תחת הבעלים,

בזה אחר זה - כולן גובין מן האחרון,

אין לו - גובה משלפניו, אין לו - גובה משלפני פניו.

ויקשה: מכרן לאחד פשיטא דבזה אחר זה הוא דבכאחד ברור שנכנסו תחת הבעלים

ובשלושה- דכ"א אומר הנחתי לך מקום לגבות ממנו.

ואין לומר: שמדובר שלקח עידית באחרונה וכר"ש דא"כ למה לא לוקחים מעידית דאינו יכול לומר שתקו וקחו כדינכם, ואי לא אחזיר שטר זיבורית לבעלים וקחו כולכם מן הזיבורית,

דא''כ בנזקין גם נגיד כן!

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום