בבא קמא דף י עמוד א

פרק ראשון

חומר בשור מבאש: שמשלם כופר, וחייב בשלשים של עבד, נגמר דינו אסור בהנאה, מסרו לחש''ו - חייב, משא"כ באש.

חומר באש מבשור: שהאש מועדת מתחילתה, משא"כ בשור.

חומר בבור מבאש: שתחילת עשייתו לנזק, מסרו לחש''ו חייב, משא"כ באש.

חומר באש מבבור: שדרכה לילך ולהזיק, ומועדת לאכול בין דבר הראוי לה, ובין שאינו ראוי לה, משא"כ בבור.

ולא תני: חומר בשור מבבור, שחייב בו את הכלים, משא"כ בבור!

- לא מפני: שר"י היא דמחייב על נזקי כלים בבור.

- דמסיפא: דאש חייבת בדבר שאין ראוי לה והיינו כלים משא''כ בבור לא כר''י

אלא א. רבנן היא, ותנא ושייר טמון,

ב. ר"י היא: ודבר שאין ראוי לה היינו ליחכה נירו וסכסכה אבניו.

והקשה ר"א: א"כ ליתני: חומר בשור מבבור, שחייב בו שור פסולי המוקדשין

אי רבנן שייר גם זה. אי ר''י מאי שייר?

דדש בנירו לאו שיור הוא- שכבר שנה: שכן דרכו לילך ולהזיק.

כיצד: החופר בור תשעה, ובא אחר והשלימו לעשרה - האחרון חייב.

ודלא כרבי: דאחר אחרון למיתה, אחר שניהם לנזקין.

- ר"פ: למיתה, ודברי הכל.

א"ד: לימא דלא כרבי! - והשיב ר''פ: למיתה, ודברי הכל.

א. ואין להעמיד: מסר שורו לחמשה בני אדם, ופשע בו אחד מהן והזיק - חייב!

אי בלעדיו לא היה נשמר פשוט שחייב, אי בלעדיו גם נשמר מה עשה

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום