לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

בבא קמא דף יג עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ומעלה מעל בה'

לריה"ג: לרבות קדשים קלים, שהם ממונו, בן עזאי: לרבות את השלמים.

א. איב''ד: לא אמר בן עזאי אלא בבכור בלבד.

בן עזאי אומר: לרבות את השלמים.

לא למעט: בכור דכ"ש משלמים שטעונים: סמיכה, נסכים, תנופת, חזה ושוק, וממון בעלים הוא

אלא למעט: מעשר. שבבכור 'לא תפדה', ונמכר תם חי ובעל מום חי ושחוט,

מעשר 'לא יגאל', ואינו נמכר חי, ושחוט, תם ובעל מום.

איב''ד: לא אמר בן עזאי אלא בבכור בלבד.

לא למעט: שלמים, דכ"ש מבכור שקדוש מרחם וממונו הוא.

אלא למעט: מעשר. דבבכור 'לא תפדה', ונמכר תם חי ובעל מום חי ושחוט,

במעשר נאמר 'לא יגאל', ואינו נמכר חי שחוט, תם בעל מום.

הא בבכור בלבד קאמר! קשיא.

ב. נכסים שאין בהן מעילה

רבא: נכסים שאין בהן דין מעילה, והיינו דהדיוט.

וקשיא: וליתני: דהדיוט!

קדשים קלים שהזיקו

א"ר אבא: שלמים שהזיקו גובה מבשרן ולא מאימוריהן, - ולא כנגדן,

א. כרבנן: שלא גובה זה כנגד זה בתרי גופי, אבל מגוף אחד גובה.

ב. כר"נ: דווקא שם שבעל השור אומר לבעל הבור אני מצאתי שורי בבורך ואשתלם השאר ממך, אבל כאן יכול לומר הזיק בשר ולא אימורין.

רבא: תודה שהזיקה גובה מבשרה ולא מלחמה, ניזק אוכל בשר ומתכפר מביא לחם וקמ''ל: לחם חיוב דבעלים, אף שהניזק אוכל הלחם.

א. נכסים שהן של בני ברית.

למעט: דעכו"ם, ותני והדר מפרש לקמן דשור של ישראל שנגח לשור של עכו"ם פטור.

ב. נכסים המיוחדין.

למעט - א. ר''י: זה אומר שורך הזיק וזה אומר שורך הזיק. ותני ושוב מפרש לקמן

ב. במתניתא: פרט לנכסי הפקר. שנגח שור הפקר לשור שלנו,

וא"א להביאו, - שקדם וזכה בו אחר.

ג. רבינא: למעט נגח ואח"כ הקדיש, נגח ואח"כ הפקיר. ותנ"ה, מר"י דפטור ד'והועד בבעליו והמית איש,- עד שתהא מיתה והעמדה בדין וגמר דין שוין כאחד.

ג. חוץ מרשות המיוחדת למזיק.

- דאמ"ל: תורך ברשותי מאי בעי.

ד. ורשות הניזק והמזיק.

ר"ח מאבימי: חצר השותפין בחיוב שן ורגל לר''ח: חייב, לר''א: פטור.

לר''ח ה"ק: חוץ מרשות המיוחדת למזיק דפטור,

ורשות הניזק והמזיק - כשהזיק חב המזיק.

לר"א ה''ק: חוץ מרשות המיוחדת למזיק, ורשות הניזק והמזיק,

וכשהזיק חב המזיק לשמואל: לאתויי קרן. ולרב 'שור' וכל מילי דשור

לרבות: ש''ח ושואל ש''ש ושוכר הזיקה ברשותן, תם ח'נ ומועד - נ''ש.

נפרצה בלילה או שפרצוה לסטין, ויצתה והזיקה - פטור.

כשהזיק חב המזיק -להביא ש''ח והשואל, ש''ש והשוכר.

לא כשהזיק: שור משאיל לשור שואל, דלא גרע מכל מזיק סתם שצריך לשלם,

ולא כשהזיק: שור שואל לשור משאיל דלא גרע מאילו ניזוק בעלמא היה צריך

לשלם כל השור, עכשיו שהזיק לשורי תשלם לי רק חצי?

אלא כשהזיק: שור משאיל לשור שואל וקיבל עליו שמירת גופו ולא שמירת נזקיו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום