בבא קמא דף טז עמוד ב

פרק ראשון

• שמואל: ארי ברה"ר, דרס ואכל פטור אורחיה וכשן, טרף ואכל- חייב אי''ז דרכו.

והך: ד'אריה טורף בדי גורותיו'- היינו בשביל גורותיו

'ומחנק ללבאותיו' - בשביל לבאותיו.

וימלא טרף חוריו בשביל חוריו. ומעונותיו טריפה בשביל מעונותיו.

הך: וכן חיה שנכנסה לחצר הניזק, טרפה בהמה ואכלה בשר משלם נ"ש

-: טרפה להניח או נמלכה ואכלה

• רבינא: מתני' דחייב ברה"ר- בארי תרבות, כר"א דלאו אורחיה. ובאייעד

וקשיא: דא"ה, אמאי שנאה גבי תולדה דשן? בעי למיתני בקרן!

מה בין תם למועד?

אלא שהתם משלם ח''נ מגופו, ומועד משלם נ''ש מן העלייה.

ר''א: עלייה- במעולה שבנכסיו.וכן 'ויקברוהו במעלה קברי בני דוד',

ואר"א: במעלה - אצל מעולים שבמשפחה, והיינו: דוד ושלמה.

וישכיבוהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים'-,

ר"א: זיני זיני, רשב"נ: בשמים שכל המריח בהן בא לידי זימה.

'כי כרו שוחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי'

רשב''ג: שחשדוהו מאשת איש, 'שוחה' א''א שזינתה גם נקראת זונה

והיינו: ד'ואתה ה' ידעת את כל עצתם עלי למות',

ר''א: שחשדוהו מזונה, - היינו ד'כי שוחה עמוקה זונה',

והך: 'למות' - שהשליכוהו לבאר טיט.

דרש רבא: 'יהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם'

אמר ירמיה: רבש"ע, אפילו בשעה שעושין צדקה, הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנים, כדי שלא יקבלו עליהן שכר.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום