בבא קמא דף יט עמוד ב

פרק שני

והך דארי"ו: אין ח"נ חלוק לרה"י ולרה"ר, מיירי בהתיזה ברה"ר והזיקה ברה''י.

-א. חזר בו ממה שאמר עקירה אין כן הנחה יש כאן. ב. כי ארי''ו: אקרן

קרן לאו אורחיה אבל כאן אורחיה הוא, ונסתפק: בכשכוש יתירא

אם כקרן דיצרא תקיף לה, או הא אין כוונתה להזיק, תיקו.

מתני' בדאדייה אדויי [וכדין כל צרורות]

ר"ה: בדליל הפקר: נקשר מאליו - פטור,

קשרו אדם- חייב משום בורו המתגלגל ברגלי אדם

כיצד השן מועדת? לאכול את הראוי לה.

הבהמה מועדת לאכול פירות וירקות.

אכלה כסות או כלים - משלם חצי נזק.

בד''א- ברשות הניזק, אבל ברה''ר- פטור.

ואם נהנית - משלמת מה שנהנית.

כיצד משלמת מה שנהנית?

מתוך הרחבה - מה שנהנית מצדי הרחבה - מה שהזיקה

מפתח החנות - מה שנהנית, מתוך החנות - מה שהזיקה.

ת"ר: השן מועדת לאכול את הראוי לה כיצד? בהמה שנכנסה לחצר הניזק, ואכלה אוכלין הראויין לה ושתתה משקין הראויין לה משלם נ"ש.

וכן חיה שנכנסה לחצר הניזק, וטרפה בהמה ואכלה בשר משלם נ"ש

ופרה שאכלה שעורין, וחמור שאכל כרשינן, וכלב שליקק את השמן, וחזיר שאכל חתיכה של בשר - משלמין נזק שלם.

ר''פ: השתא: כל שאין דרכו ואכלה ע"י הדחק - שמיה אכילה,

חתול שאכל תמרים וחמור שאכל ביניתא - משלם נזק שלם.

א. והך דר''י: חייב חמור שאכל לחם והזיק לסל, נ"ש על הלחם וח"נ על הסל

-דחי': שם מדובר שאכל והדר פליס

ב. והך: דאכלה פת ובשר ותבשיל - משלם חצי נזק.

מיירי: א. בחיה ובצלי ב. בצבי

ג. בבהמה שאכלה הלחם מהשולחן דמשונה הוא

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום