בבא קמא דף כב עמוד ב

פרק שני

ג. ת"ש: המדליק את הגדיש, וגדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו - חייב,

עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרף עמו פטור.

לר''יו: פטור דאשו משום חציו, אבל לר"ל: דאשו משום ממונו, למה פטור?

-לר''ל: בהצית בגופו של עבד וקלב"מ, וקמ"ל אפי' דגדי דחד ועבד דחד.

ד. ת"ש: השולח את הבעירה ביד חש"ו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים.

לרי''ו: אף בשלהבת פטור דחציו דחרש, וחייב רק כשמסר עצים זרדים ואש.

לר''ל: חייב דברי היזקא כשלהבת, ופטור רק במסר גחלת וליבה החש"ו.

קרא: כי תצא אש -מעצמה ישלם המבעיר את הבערה ש"מ: אשו משום חציו

מתניתא: פתח הכתוב בנזקי ממונו וסיים בנזקי גופו, לומר: אשו משום חציו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום