בבא קמא דף כד עמוד א

פרק שני

אביי: 'תמול' חד, 'מתמול' תרי, שלשום תלתא, 'ולא ישמרנו' לנגיחה רביעית

רבא: 'תמול מתמול' - חד, 'שלשום' - תרי, 'ולא ישמרנו' עכשיו - חייב.

ריחק נגיחותיו חייב, כ"ש קירב נגיחותיו.

אמרו לו: זבה תוכיח, שריחקה ראיותיה טמאה, קירבה ראיותיה טהורה!

אמר להן: 'וזאת תהיה טמאתו בזובו', תלה הכתוב זב בראיות, זבה בימים.

וזאת למעט ראיות ולא ימים, - ד'והזב את זובו' לזכר ולנקבה,

מקיש זכר לנקבה דבימים, ולא מקיש לראיות דמיעט 'וזאת'

ומסתבר: דקאי בראיות ממעט ראיות, ולא ימים.

לרבי יוסי: כל שהעידו בו ג' ימים, ותם שיהו התינוקות ממשמשין בו ולא נוגח

ר"ש: מועד כל שהעידו בו ג' פעמים, ואמרו שלשה ימים לענין חזרה בלבד

ר"נ מראב"א: הלכה כר"י במועד, שר' יוסי מודה לו,

והלכה כר"מ בתם, שר' יוסי מודה לו

והזכיר בשניהם שרבי יוסי מודה לו- דנימוקו עמו.

נפק"מ: בבאו ג' כיתי עדים ביום א', ליעד שור, ולא אדם, דעכשיו העידו

א. ת"ש: אין השור נעשה מועד - עד שיעידו בו בפני בעלים ובפני בית דין,

העידוהו שנים בראשונה, ושנים בשניה, ושנים בשלישית,

הרי כאן שלש עדיות, והן עדות אחת להזמה,

נמצאת כת ראשונה זוממת הרי כאן ב' עדיות והוא פטור והן פטורים,

נמצאת כת שניה זוממת הרי כאן עדות אחת והוא פטור והן פטורים,

נמצאת כת שלישית זוממת - כולן חייבין, ד'ועשיתם לו כאשר זמם וגו'.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום