בבא קמא דף כג עמוד ב

פרק שני

ואין לפשוט: דפי פרה כחצר הניזק [דאי כחצר המזיק, שיאמר מה עושה לחמך בפה כלבי]

ואי כחצר המזיק דמי, שן דחייב רחמנא היכי משכח"ל?

א. רמבדר"כ: כגון שנתחככה בכותל להנאתה, וטנפה פירות להנאתה.

והך: ד'כאשר יבער הגלל עד תומו' משמע לגמרי

- רבינא: שמחקה הצורות בכותל,

- ר"א: דפסעה הפירות לתוך הטיט, ואז זה רק דמי הנאה,

ב. ת"ש: שיסה בו את הכלב, שיסה בו את הנחש - פטור.

פטור אף משסה דאל"ה וכחצר המזיק יאמר מאי בעי בפה כלבי.

-מיירי: שהוציא שיניו חוץ לפיו, וסרט את האדם לחבלו.

ג. ת"ש: השיך בו את הנחש - רבי יהודה מחייב, וחכמים פוטרים.

ראב"י לר''י: ארס נחש בין שיניו הוא עומד, לפיכך מכיש בסייף ונחש פטור,

לחכמים: ארס נחש מעצמו מקיא, לפיכך נחש בסקילה, ומכיש פטור.

ואין לומר: דמה ידך עושה בפי הנחש - דלענין מיתה לא אמרי'.

וכדחזי': דהנכנס לחצר בעה''ב שלא ברשות, ונגחו שורו של בעה''ב ומת

השור בסקילה, ובעלים פטורים מן הכופר. דא"ל ברשותי מאי בעי,

משא"כ לגבי השור לענין מיתה, לא אמרי כך,

עיזי בית תרבו: לרב יוסף, א"ל לאביי: אמור לבעליהם להצניעם,

א"ל: אם אלך הוא יגיד לי לגדור השדה, וא"ה איך שייך שן דחייבתו תורה

ודחי': א. בשחתרה ב. שנפל הכותל בלילה,

מכריז רב יוסף: העולים למעלה א''י והיורדים למטה בבל: עיזי דשוקא דמפסדי מתרין בבעליהם ב' וג' פעמים אי לא ציית כופין עליו לשוחטו לדמים

איזהו תם ואיזו מועד?

ר''י: מועד - כל שהעידו בו ג' ימים, ותם - משיחזור בו ג' ימים,

ר"מ: מועד - שהעידו בו שלשה פעמים,

ותם - כל שיהו התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום