בבא קמא דף כה עמוד ב

פרק שני

אלא התנא: דתנן: למעלה מהן - זובו של זב, ורוקו, ושכ"ז, ומימי רגליו, ודם הנדה, מטמאין במגע ובמשא. ולא מצד שא"א בלא צחצוחי זיבה!

-דא''כ: ישנה ש''ז סמוך לזובו ולא לרוקו, ובהכרח: משום שנלמד ק''ו מרוקו.

דתניא: מפץ מחצלת במת -ק''ו מפכין קטנים שטהורים בזב מטמא במת, מפץ שמטמא בזב כ"ש שיטמא במת. ומהני בין לטומאת ערב בין לטומאת שבעה,

ואמאי? נאמר ק"ו לטומאת ערב, ודיו להוציא טומאת שבעה?

- א"ל: כבר הקשה כן רנב"ז לאביי, והשיבו: התנא למד ממפץ בשרץ בגז''ש!

וה"ק מפץ בשרץ: מפץ בשרץ ק''ו מפכין קטנים שטהורים בזב וטמאין בשרץ, כ''ש מפץ שטמא בזב שיטמא בשרץ.

א''כ הק''ו של התנא למפץ בשרץ! וממנו למד מפץ במת בג''ש כדלהלן.

ומפץ במת: 'בגד ועור' בשרץ, ובמת, מה שם אף במת, מפץ מטמא בו.

ומופנה, דאי לאו: מה לשרץ שמטמא בכעדשה, משא''כ במת.

ומופנה 'דבגד ועור' דשרץ ל"ל אחר שהוקש לשכ"ז וסמיך או איש,

ומופנה משני צדדים גם 'בגד ועור' דמת דאיתקש לש"ז ושם 'בגד ועור'

ואף למ"ד: דון מינה ומינה כר"א ד'וכבסתם בגדיכם ביום השביעי,

- כל טמאות שאתם מטמאין במת לא יהו פחותין משבעה'.

א. ותהא: שן ורגל חייבת ברה"ר? ר''ו מקרן שברשות הניזק משלם רק ח"נ.

-ודחי': 'ובער בשדה אחר'- ולא ברה"ר, 'וחצו את כספו - ולא ח''נ דאחר.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום