בבא קמא דף כז עמוד א

פרק שלישי

חייב בד' דברים, וביבמתו - לא קנה

חייב בנזק בצער בריפוי בשבת ובשת חייב רק במתכוין

ברוח שאינה מצויה - חייב על הנזק ופטור בד' דברים,

ברוח מצויה - חייב בד' דברים ופטור על הבשת,

ואם נתהפך - חייב אף על הבשת,

דתניא: ושלחה ידה והחזיקה כיון שנתכוין להזיק אע"פ שלא נתכוין לבייש.

על בגדו ונשרף - חייב. בגוף יכול לומר היה לו להוציא,

רבא: תרוייהו תננהי. על לבו,

דתנן: כבש עליו לתוך האור או לתוך המים, ואין יכול לעלות משם ומת - חייב,

דחפו לתוך האור או לתוך המים, ויכול לעלות משם ומת - פטור.

בגדו, קרע את כסותי שבר את כדי - חייב, על מנת לפטור פטור.

כגופו או כממונו דמי? את"ל כגופו דמי, שורו מהו?

הדר פשטה: עבדו כגופו, שורו כממונו.

פרק שלישי - המניח

המניח את הכד ברה"ר, ובא אחר ונתקל בה ושברה - פטור,

ואם הוזק בה - בעל החבית חייב בנזקו.

ותנן גם: זה בא בחביתו וזה בקורתו, נשברה כדו של זה בקורתו של זה פטור,

ותנן גם: זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש, נסדקה חבית דבש וכו

- אר''פ: כד היינו חבית, ונפק''מ למקח וממכר

וקמ''ל: כשמיעוט קרו לחבית כד, ולכד חבית לא הולכים בממון אחר הרוב

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום