בבא קמא דף ל עמוד א

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

השופך מים ברה"ר והוזק בהן אחר - חייב בנזקו.

המצניע את הקוץ ואת הזכוכית, והגודר את גדרו בקוצים,

וגדר שנפל לרה"ר, והוזקו בהן אחרים - חייב בנזקן.

א. השופך מים ברה"ר והוזק בהן אחר חייב בנזקו

רב: דווקא נטנפו כליו במים, אבל הוא עצמו - פטור, קרקע עולם הזיקתו.

וכשתמו המים דאין רפש ותרתי - חד בימי החמה, וחד בימי הגשמים

דתניא: כל אלו שאמרו: פותקין ביבותיהן וגורפין מערותיהן, בימות החמה אין להן רשות, ובימות הגשמים יש להם רשות, ואע"פ שברשות, אם הזיק חייבין לשלם.

א. המצניע את הקוץ וכו' והוזקו בהן אחרים חייב בנזקו.

רי"ו: דווקא מפריח הקוץ, אבל מצמצם לרשותו לא. דאין דרך בנ"א להתחכך בכתלים.

ת"ר: המצניע קוצותיו וזכוכיותיו לתוך כותל חבירו, ובא בעל כותל וסתר כותלו, ונפל לרה"ר והזיקו - חייב המצניע.

רי"ו: רק בכותל רעוע, אבל בכותל בריא המצניע פטור, ובעל כותל חייב.

רבינא: זאת אומרת: המכסה בורו בדליו של חבירו, ובא בעל דלי ונטל דליו - חייב בעל הבור. וקמ"ל: דא"צ בעל הדלי להודיע.

חסידים הראשונים

היו מצניעים קוצותיהם וזכוכיותיהם בשדותיהן ומעמיקים להן ג' טפחים, כדי שלא יעכב המחרישה.

רב ששת: זרק באש. רבא: זרק בנהר חידקל.

הרוצה להיות חסיד,

ר''י: לקיים מילי דנזיקין. רבא: מילי דאבות. ואמרי: מילי דברכות

המוציא תבנו וקשו לרה"ר לזבלים והוזק בהן אחר חייב בנזקו,

וכל הקודם בהן זכה.

רשב"ג: כל המקלקלין ברה"ר והזיקו חייבין לשלם, וכל הקודם בהן זכה.

ההופך את הגלל ברה"ר והוזק בהן אחר חייב בנזקו.

ואף לר"י: דבשעת הוצאת זבלים אדם מוציא זבלו לרה"ר וצוברו כל ל' יום, כדי שיהא נישוף ברגלי אדם וברגלי בהמה, שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ! - אפ''ה מודה שאם הזיק משלם.

והך: דבנר חנוכה פטר - שם רשות מצווה וכדתניא להדיא.

ת"ש: כל המותרין לקלקל ברה"ר, אם הזיקו חייבין לשלם, ור"י פוטר!

א. ר"נ: מתני' - שלא בשעת הוצאת זבלים -וכר"י,

ב. ר"א: תבנו וקשו תנן, משום דומחליקים [ואף ר"י אוסר].

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום