בבא קמא דף כט עמוד ב

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

מפקיר נזקיו - רי"ו ור"א: חייב, או פטור.

מאן דפטר: כרבנן,

ומאן דמחייב: אף לרבנן דווקא במפקיר נזקיו כאן פטור דאנוס, אבל בסתם חייב.

תסתיים דר"א הוא דמחייב,

דאר"א מר"יש: שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו הן ברשותו: בור ברה"ר, וחמץ משש [שעות] ולמעלה, תסתיים.

ליישב הסתירה מדברי ר''א דמשמע שפטור

והך: דההופך את הגלל ברה"ר והוזק בהן אחר - חייב בנזקו,

ואר"א: דווקא שנתכוין לזכות בהן, אבל לא נתכוין לזכות בהן - פטור.

א. ראב"א: שהחזירה למקומה.

רבינא: משל דרב''א: הדבר דומה למוצא בור מגולה וכסהו וחזר וגילהו.

דחאו מ"ז: דשם לא נסתלק מעשה ראשון, כאן נסתלק מעשה ראשון!

אלא: למוצא בור מגולה וטממה וחזר וחפרה, שהסתלק מעשה ראשון והעמיד ברשותו.

ד. ר''א: כשהפכה לפחות משלשה.

נדחק ר"א להעמיד בהפכה פחות מג' ונתכווין לזכות בה, ולא ביותר ואפי' דלא נתכוין דחייב- משום דמתני' קשיתיה, מאי אריא הפך? לתני הגביה! אלא ש"מ, כל הפך למטה מג' הוא.

ומדלר''א חייב לרי''ו פטור!?

והא: המצניע קוץ וזכוכית, והגודר גדרו בקוצים, וגדר שנפל לרה"ר, והוזק בהן אחר חייב בנזקו, וארי''ו: דווקא במפריח, אבל במצמצם - פטור.

ולכאו' פטור דהו"ל בור ברשותו, ובור דמחייב דווקא ברה'ר, ומפקיר נזקיו חייב

- דחי': דלעולם מפקיר נזקיו פטור,

ומצמצם פטור לפי שאין דרכן של בנ"א להתחכך בכתלים.

ויקשה דארי"ו: דהלכה כסתם משנה,

ותנן: החופר בור ברה"ר, ונפל לתוכו שור או חמור ומת - חייב!

אלא, לעולם: לרי"ו חייב. ומדכך-ר"א פוטר, והך דרי"ש- הא דידיה דפטור, והא מרבו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום