בבא קמא דף לא עמוד ב

פרק שלישי

והך: 'כולן חייבין על נזקי גופן, ופטורין על נזקי ממונן

היינו כולן הניזקין חוץ מראשון

ויקשה: דאי חוץ מראשון ליתני הניזקין, ומאי 'כולן',

ב. אלא רבא: ראשון חייב בין בנזקי גופו דשני בין בנזקי ממונו דשני,

ושני חייב בנזקי שלישי בנזקי גופו, ולא בנזקי ממונו, דבור פטור על הכלים.

ויקשה: דבשלמא לשמואל כל תקלה בור הוא, אבל לרב אי הפקיר כן, אי לא לא

ג. לעולם: כמעיקרא ו'כולן' חייבין - כרבינא: שהוזקו כלים בכלים.

סיכום הדינים העולים

הנתקל בקרקע הראשון -אדם המזיק וחייב על נזקי גוף וממון,

הזיק בכליו לשמואל: ראשון חייב מדין בור, ופטור על נזקי כלים

ולרב: בהפקיר כליו חייב מדין בור,

ובלא הפקירם חייב מדין שור על גופו ועל ממונו של שני.

שני - כשלא יכל לעמוד או להזהיר פטור לגמרי [שאינו פושע בנפילתו]

וכשיכל לעמוד או להזהיר- הזיק בגופו חייב [אדם המזיק]

והזיק בממונו פטור [שלא הוא כרה בור זה]

א. ר"פ: שחסם הדרך כנבלת בהמה [לגמרי]

ב. ר"ז: ששכב כמקל עור [באלכסון]

זה בא בחביתו וזה בא בקורתו, נשברה כדו של זה בקורתו של זה

- פטור, שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.

היה בעל הקורה ראשון ובעל חבית אחרון,

נשברה חבית בקורה - פטור בעל הקורה,

ואם עמד בעל קורה - חייב, ואם אמר לבעל חבית עמוד - פטור.

היה בעל חבית ראשון ובעל קורה אחרון, נשברה חבית בקורה- חייב

ואם עמד בעל חבית - פטור, ואם אמר לבעל קורה עמוד - חייב.

וכן, זה בא בנרו וזה בפשתנו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום