בבא קמא דף כח עמוד א
פרק שלישי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
מתיב ר"כ: בן בג בג: אל תיכנס לחצר חברך ליטול את שלך שלא ברשות, שמא תראה עליו כגנב, אלא שבור את שיניו, וא''ל שלי אני נוטל!
א. א"ל: בן בג בג יחידאה הוא, וחלקו עליו רבנן.
ב. רבי ינאי: מאי שבור את שיניו? בדין.
וקשיא: דא''כ: צ''ל ואומרים לו, וצ''ל שלו הוא נוטל- קשיא.
ז' ראיות שור, כדי יין, נרצע, נתקל, וקצותה, דרך רה''ר, פאה.
א. ת"ש: שור שעלה ע"ג חבירו להורגו, ובא בעל התחתון ושמט את שלו ונפל עליון ומת - פטור.
אין להוכיח: דמדובר במועד ואין הפסד -אלא, בתם, דיש הפסד.
וסיפא: דחפו לעליון ומת חייב -אף בתם שהיה לו לשמטו ולא שמטו.
ב. ת"ש: ממלא חצר חבירו כדי יין שמן - בעל החצר משבר ויוצא משבר ונכנס
דחי': רנב"י: משבר ויוצא - לב"ד, משבר ונכנס - להביא זכיותיו.
ג. ת"ש: נרצע שכלו ימיו ורבו מסרהב בו לצאת וחבל ועשה בו חבורה- פטור
- ד'לא תקחו כופר לשוב', לא תקחו כופר לשב!
- א. בעבד גנב עד עכשיו לא גנב שאימת רבו עליו,
ב. רנב''י: בעבד שמסר לו רבו שפחה כנענית, עד עכשיו בהיתר, ועתה באיסור.
ד. ת"ש: המניח כד ברה"ר, ונתקל בה אחר ושברה פטור. - הא שברה חייב.
דחי': ר"ז מרבא: ה"ה שברה, ונתקל איידי דסיפא דבהוזק פטור דוקא בנתקל ולא בשבר דהוא הזיק עצמו.
ה. ת"ש: 'וקצתה את כפה' -ממון. מאי לאו בשאין יכולה להציל ע"י דבר אחר
דחי' - לא, בשיכולה להציל ע"י דבר אחר. אבל כשאינה יכולה פטורה,
והך דסיפא: ד'ושלחה ידה' - פרט לשליח ב"ד, לפלוג בדידה: רק בשיכולה להציל ע"י ד"א, אבל כשאינה יכולה -פטורה,
- ה"נ: בשיכולה להציל ע"י דבר אחר, אבל כשאינה יכולה, נעשה ידה כשליח ב"ד ופטורה.
ו. ת"ש: הרי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו, נטלה ונתן להם מן הצד - מה שנתן נתן, ושלו לא הגיעו. ואי עושה אדם דין לעצמו, שיקח מקל וישב שם!
א. מרבא: גזירה שמא יתן להם דרך עקלתון.
ב. ר"מ: בנותן להם דרך עקלתון.
ג. ר"א: כל מן הצד דרך עקלתון הוא, קרובה לזה ורחוקה לזה.
והך: דשלו לא הגיעו -דמיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו.
ז. ת"ש: בעה''ב שהניח פאה מצד אחד, ובאו עניים ונטלו מצד אחר זה וזה פאה. ועושה אדם דין לעצמו, למה זה וזה פאה? שיקח מקל וישב.
-דחה רבא: זה וזה פאה לפוטרן מן המעשר, כדתניא: המפקיר את כרמו, והשכים בבקר ובצרו חייב בפרט ובעוללות ובשכחה ובפאה, ופטור מן המעשר
נשברה כדו ברה"ר, והוחלק אחד במים או שלקה בחרסית חייב.
רבי יהודה: במתכוין - חייב, באינו מתכוין - פטור.
א. והוחלק אחד במים או שלקה בחרסית - חייב.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום