בבא קמא דף ל עמוד ב

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א. כל הקודם בהן זכה.

רב: בין בגופן בין בשבחן, קנסו גופן משום שבחן,

וזעירי: בשבחן אבל לא בגופן. לא קנסו גופן משום שבחן.

א. והך: דההופך את הגלל ברה"ר והוזק בהן אחר חייב בנזקו.

- תנא רישא דכל הקודם זכה וה"ה לסיפא.

ב. והך: דאסורין משום גזל - אכולה מתני' קאי לאותו שקדם וזכה.

ג. והך: דהמוציא תבנו וקשו לרה"ר לזבלים והוזק חייב, וכל הקודם זכה, ומותר משום גזל, וההופך את הגלל לרה"ר והוזק בהן אחר חייב, ואסור משום גזל!

-שאני: תבן דיש בו שבח קנסו גופו משום שבחו, משא''כ גלל.

למ"ד קנסו גופן משום שבחן, לאלתר או לכשיגיע השבח?

אין להוכיח: מדשאלנו מגלל -דה"מ קודם שתירץ ר"נ, שרב מודה כשאין בו שבח

לימא כתנאי משטר שכתוב בו רבית

לר"מ: קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הרבית,

וחכ"א: גובה את הקרן אבל לא את הרבית.

- רב: לדידי אף לרבנן: דווקא שם קרן דבהיתר, אבל כאן קרן גופא מזיק.

- זעירי: לדידי אף לר"מ: שם דמשעת כתיבה עבד שומא אבל כאן מי יימר דמזיק.

לימא כתנאי: המוציא תבנו וקשו לרה"ר לזבלים -חייב בנזקו,

ת"ק: וכל הקודם בהן זכה בשבחן, ואסורין משום גזל אגופן,

ורשב"ג: אפי' גופן, גם כל הקודם בהן זכה.

לזעירי: ודאי תנאי היא,

לרב: לכו"ע: קנסו גופן אטו שבחן.

וחלקו: דלרב: הלכה ואין מורין כן, ולרב"א: ומורין כן.

והך: דראב"א הפקיר פסולת תמרים כשמעתיה, ור"ה הפקיר שעורים,

לא שחזר בו אלא שהתרו בהם.

שני קדרין שהיו מהלכין זה אחר זה,

ונתקל הראשון ונפל ונתקל השני בראשון - ראשון חייב בנזקי שני.

רי''ו: מתני' אף לרבנן: שהנתקל אנוס ופטור, כאן חייב, שהיה לו לעמוד.

כשלא היה לו לעמוד אם היה לו להזהיר רנב''י ורי'ו

רנב"י: אף אם לא היה לו לעמוד, היה לו להזהיר.

ורי"ו: כיון דלא היה לו לעמוד לא היה לו להזהיר, דטריד.

א. אין להוכיח מדתנן: היה בעל קורה ראשון ובעל חבית אחרון,

נשברה חבית בקורה - פטור, ואם עמד בעל קורה - חייב.

מאי לאו שעמד לכתף דדרך הוא, ותני חייב, דהיה לו להזהיר!

דדחי': דמדובר כשעמד לפוש. אבל עמד לכתף - פטור, ולא מחלקים בין עמד לפוש לעמד לכתף, אף שעמד לפוש דוקא באמר לבעל חבית עמוד אז פטור.

ב. אין להוכיח: הקדרין והזגגין שהלכו זא"ז, נתקל הראשון ונפל, ונתקל השני בראשון והשלישי בשני - ראשון חייב בנזקי שני ושני חייב בנזקי שלישי, ואם מחמת ראשון נפלו - ראשון חייב בנזקי כולם,ואם הזהירו זה את זה - פטורין. ובשלא היה להן לעמוד.

דדחי': דמדובר בהיה להן לעמוד. אבל בלא היה להן פטור,

- ובדווקא מחלקי' במתני' בין הזהירו ללא,

דקמ"ל: דאע"ג דהיה להן לעמוד אי הזהירו פטורין.

א. רבא: ראשון חייב בנזקי שני - בנזקי גופו, ובנזקי ממונו,

שני חייב בנזקי שלישי - בנזקי גופו, ולא בנזקי ממונו.

יקשה דממ''נ?: אי נתקל פושע הוא, שני גם ליחייב! אי לא גם ראשון יפטר.

ראשון פושע הוא, שני אגופו מחייב שהיה לו לעמוד ולא עמד,

אממונו פטור שהוא לא כרה את הבור

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום