בבא קמא דף לד עמוד א

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ת"ר: שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים וחבל בו נ' זוז, ושבח ועמד על ד' מאות זוז, שאלמלא הזיקו היה עומד על ח' מאות זוז נותן כשעת הנזק, כחש כשעת העמדה בדין.

שבח מזיק - נותן לו כשעת הנזק, כחש - כשעת העמדה בדין.

אמר מר: שבח מזיק - נותן כשעת הנזק.- וכרי"ש: דבע"ח הוא ומשלם לו כסף

אימא סיפא: כחש כשעת העמדה בדין אתאן לר"ע דשותפין

- דחי': כולה ר"ע היא, - והב"ע - כשפיטמו.

קשה: אי כשפיטמו, רישא: דשבח לד' מאות זוז צ''ל שנותן כשעת הנזק?

- ר"פ: רישא בין שפיטמה בין ששבחה מעצמה וקמ''ל דבשבח ממילא נותן כשעת הנזק, סיפא מדובר רק כשפטמה.

כחש - כשעת העמדה בדין.

ר''א: דכחש מחמת מכה, דא"ל: קרן שורך קבירא ביה.

שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים, ואין הנבילה יפה כלום,

אמר ר"מ: על זה נאמר 'ומכרו את השור החי וחצו את כספו'.

א"ל ר"ח: וכן הלכה, קיימת 'ומכרו את השור החי וחצו את כספו',

ולא קיימת 'וגם המת יחצון', ואיזה? זה שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים, והנבילה יפה חמשים זוז, שזה נוטל חצי החי וחצי המת, וזה נוטל חצי החי וחצי המת.

ת''ר: שור האמור בתורה

לר''י: היינו שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים, והנבילה יפה נ' זוז

- זה נוטל חצי החי וחצי המת, וזה נוטל חצי החי וחצי המת,

ר''מ: אין זה שור האמור בתורה, אלא שור שוה ר' שנגח לשור שוה ר' ואין הנבילה יפה כלום, על זה נאמר: 'ומכרו את השור החי וחצו את כספו', 'וגם את המת יחצון' לפחת שפחתו מיתה מחצין בחי.

נפק''מ: רבא: פחת נבילה דלר"מ: דניזק, ור"י: דמזיק הוי חצי.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום