בבא קמא דף לו עמוד א

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א. היו שניהם של איש אחד - שניהם חייבים.

רבא מפרזיקא: ש"מ: שוורים תמים שהזיקו, רצה מזה גובה, רצה מזה גובה!

ואין לומר: במועדין, דסיפא: היה אחד גדול ואחד קטן, הניזק אומר גדול הזיק,

והמזיק אומר לא כי, אלא קטן הזיק המוציא מחבירו עליו הראיה.

ואין לומר: דסיפא בתמין ורישא במועדין דא"ה חייב גברא בעי ותו מאי שניהם.

- אלא: לעולם בתמין,

וכר"ע: דשותפין הן, ודווקא דשניהם קיימים, דלא מצי מדחי לו,

אבל כשאין לשניהם מצי א"ל: הבא ראייה דשורך הזיק ואשלם לך.

פרק רביעי - שור+ שנגח ד+ו'ה

שור שנגח ארבעה וחמשה שוורים זה אחר זה ישלם לאחרון שבהם, ואם יש בו מותר - יחזיר לשלפניו, ואם יש בו מותר יחזיר לשלפני פניו, והאחרון אחרון נשכר, דברי ר"מ.

ר''ש: שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים, ואין הנבלה יפה כלום

- זה נוטל מנה וזה נוטל מנה.

חזר ונגח שוה מאתים אחרון נוטל מנה, ושלפניו, נ' זוז ולפניו נ' זוז.

חזר ונגח שוה מאתים אחרון נוטל מנה, ושלפניו נ' זוז, ושנים הראשונים דינר זהב.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום