בבא קמא דף לז עמוד א

פרק רביעי

ר''ה: לחנן בישא: שתקע לחבירו שעליו לשלם חצי זוז [סלע מדינה], היה לו זוז שחוק ולניזק לא היה חצי זוז להחזירו, תקע לו אחרת והביא לו זוז שלם

שור שמועד למינו ולא לשאינו מינו, מועד לאדם ולא לבהמה,

מועד לקטנים ולא לגדולים,

את שהוא מועד לו- משלם נ''ש, ואת שאינו מועד לו - משלם ח"נ.

אמרו לר''י: מועד לשבתות ולא לחול? א''ל: לשבתות נ"ש, לחול ח"נ

אימתי הוא תם? משיחזור בו ג' ימי שבתות.

ר''ז: ואינו מועד תנן, - הא סתמא הוי מועד.

ר"פ: אינו מועד תנן, - דסתמא לא הוי מועד.

ר''ז: דייק מסיפא, דתני: מועד לקטנים ואינו מועד לגדולים.

ואי בסתם אינו מועד מאי קמ"ל, הא כ"ש מקטנים לקטנים שאינו מועד

ר"פ: איצטריך דלא לימא שפרץ באותו המין- וקמ"ל דלא הוי מועד.

ר"פ: דייק מרישא, דתני: מועד לאדם אינו מועד לבהמה.

ואי ואינו מועד תני הא סתמא הוי מועד, הא כ'ש מבהמה לבהמה דהוי מועד, שיהא מועד לאדם,

ולר"ז: רישא אחזרה קאי, דחזרה מבהמה חזרה היא.

מיתיבי: סומכוס: מועד לאדם מועד לבהמה, ק"ו: ומה לאדם מועד, כ''ש לבהמה. מכלל דת"ק אינו מועד קאמר!

- א"ל ר"ז: סומכוס אחזרה קאי, והכי קא"ל לת"ק: דאמרת חזרה דבהמה חזרה היא, חזרה דבהמה לאו חזרה היא, מק"ו מאדם שלא חזר בו כ"ש מבהמה.

אר''א: ר"י שהשיב לשואליו גבי מועד לשבתות דמשלם נ"ש ובחול ח"נ, אי תני ואינו מועד, זהו דשאלוהו וזהו מה שענה.

אבל אי תני אינו מועד, וכי דין אומרים לפניו? ועוד דמה עונה להם?

ב.רי''נ: מרישא דיקא דתני: את שמועד לו משלם נ"ש ואת שאינו מועד לו ח"נ.

אי תני: 'ואינו מועד' - פרושי מפרש לה,

אי תני: אינו מועד מאי את שמועד לו משלם נ"ש ושאינו מועד משלם ח''נ

ואת"ל גם איתא לר"פ: נגח שור חמור וגמל - נעשה מועד לכל.

ת"ר: ראה שור נגח, שור לא נגח, שור נגח, שור לא נגח, שור נגח, שור לא נגח, נעשה מועד לסירוגין לשוורים.

ת"ר: ראה שור נגח, חמור לא נגח, סוס נגח, גמל לא נגח, פרד נגח, ערוד לא נגח, נעשה מועד לסירוגין לכל.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום