בבא קמא דף לה עמוד א

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ותני: שורו כמותו, והיינו שיש לשור צורך בזה ואיך יתכן.

- דחה רי''ו: בשור פקח שעלתה נשיכה בגבו, ורצה לשרוף, כדי להתגרד באפר, - שכך ראינו שעשה אח''כ.

כאותו שור דר"פ שכאבו שיניו, ופתח כיסוי קנקן ושתה שיכר ונרפא.

הקשו רבנן לר"פ: וכי שורו כמותו? והא שורו שבייש פטור, והוא שבייש -חייב

ודחה א. שורו כמותו כמו בנתכוון להזיק אף שלא נתכוון לבייש שחייב.

רבא: ב. מתניתין בשוגג, וכדתנא דבי חזקיה: מכה אדם ומכה בהמה,

מה מכה בהמה - לא חלקת בה בין שוגג בין מזיד, בין מתכוון לשאין מתכוון, בין דרך ירידה לדרך עלייה, לפוטרו ממון אלא לחייבו ממון, - אף מכה אדם כן לא תחלוק בו.

רבנן לרבא: וכי אפשר להעמיד בשוגג? והא מפני שנדון בנפשו תני!

ה"ק: כיון דבמזיד נדון בנפשו, כשצריך לאפרו, השתא בשוגג - פטור.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום