בבא קמא דף כ עמוד ב

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ב. תנן: המקיף חבירו משלש רוחותיו, וגדר את הראשונה, השניה והשלישית- אין מחייבין אותו. הא רביעית מחייבין אותו את הפנימי,

ש"מ: זה נהנה [הפנימי] וזה לא חסר [חיצוני] - חייב!

- ודחי': שאני שם, שהחיצון אומר: שהפנימי גרם לו היקף יתר.

ג. ת"ש: א"ר יוסי: אם עמד ניקף וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל.

הא גדר מקיף, פטור הניקף.

-ודחי': שאני שם, דאמר לו: לעצמי מספיק גדר בשווי זוז.

ד. ת"ש: הבית והעלייה של שנים שנפלו, אמר בעל העלייה לבעה"ב לבנות והוא אינו רוצה, - בעל העלייה בונה בית ויושב בה עד שיתן לו יציאותיו [ולא שכרו, ש"מ פטור].

-ודחי': שאני שם, דהבית משתעבד לעלייה.

ה. ת"ש: ר"י: הדר בחצר חבירו שלא מדעתו - צריך להעלות לו שכר.

- דחי': שאני שם, שמשחיר הקירות מעשן.

ו. שלחו: רב אמי: מה עשה לו, ומה חסרו ומה הזיקו? רחב"א: נתיישב בדבר.

ז. שוב שלחו: רחב"א: כולם שלחו לי, ואילו מצאתי טעם, לא הייתי עונה?

ח. ר''כ מרי''ו: אינו צריך להעלות לו שכר, ר"א מרי"ו: צריך להעלות לו שכר.

ר"פ: הא דר' אבהו מרי''ו לא שמע בפירוש אלא מכללא.

דתנן: נטל אבן או קורה של הקדש - לא מעל, נתנה לחבירו - הוא מעל וחבירו לא מעל, בנאה בביתו - לא מעל עד שידור תחתיה שו"פ

ואמר שמואל: והוא שהניחה ע"פ ארובה.

ואר''א לרי''ו משמואל: זאת אומרת: הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר,

ורי''ו: שתק לו, ר"א סבר: מדשתק רי"ו: ש"מ הודה לו,

ולא היא: שלא השגיח בו כרבה: דהקדש שלא מדעת כהדיוט מדעת ולכך חייב.

הדר בחצר חבירו שלא מדעתו, אם צריך להעלות לו שכר?

אדהכי נפטר ר"ה: א"ל בנו מר''ה מרב: דא'צ להעלות לו שכר, בלא עומד למיגר

והשוכר בית מראובן ונמצא של שמעון מעלה לו שכר בעומד לשכר.

י. כן רחב''א מרב: הדר בחצר חבירו שלא מדעתו - א"צ להעלות לו שכר,

נמצאו לו בעלים - מעלין להן שכר. בעומד להשכרה

יא. ר"ס מר"ה מרב: הדר בחצר חבירו שלא מדעתו - א"צ להעלות לו שכר,

א. מבר''א: ד'ושאיה יוכת שער'. אני ראיתיו ומנגח כשור לבית שומם.

ב. רב יוסף: בית שיושבים בו מתקיים יותר

ונפק"מ: שמשתמש לתבן דמחד אינו שומם, אך גם אינו מועיל

יב. אין להוכיח: מר''נ שגבה לבית שבנה על קרקע לאשפה של יתומים

שם בתחילה קרמנאי גרו שם ששילמו מעט וא"כ עושה למיגר

וכשא"ל: שילך ויפייס היתומים, לא השגיח בו, ולכן גבה ר''נ לבנינו.

א. כיצד משלמת מה שנהנית וכו'.

רב: ובמחזרת, ולשמואל: אף מחזרת פטור.

ולשמואל: כשעזבה ברחבה, ונעמדה בצידי הרחבה -חייב.

ב. איכא דמתני: להא שמעתא בפנ"ע, מחזרת - לרב: חייבת, ולשמואל: פטורה.

ולשמואל: כשעזבה לרחבה, וקמה בצידי רחבה, משלמת מה שהזיקה.

והך: דמפתח החנות משלמת מה שנהנית ולא מה שהזיקה, - בקרן זוית וכרה''ר

ג. א"ד: מחזרת - לכו"ע חייבת,

וחלקו: במקצה מקום מרשותו לרה"ר, לרב: פטורה, ולשמואל: חייבת.

ולא חלקו: בבור ברשותו אם חייב או פטור.

- דלרב: לעולם בור ברשותו פטור אבל כאן קרבת פירותך לרה"ר ומחייבת לשורי.

- ושמואל: לעולם בור ברשותו חייב, דלאו אדעתיה, אבל פירות הא חזי להו,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום