בבא קמא דף טז עמוד א

פרק ראשון

דתני: השן מועדת לאכול את הראוי לה,- משמע שאין ראוי לה לא

ואי ר"ט הא: משונה קרן בחצר הניזק- שמשלם נזק שלם.

אלא רבנן וה"ק: ה' תמים הן, ואם הועדו חמשתן מועדין,

ושן ורגל מועדין מתחילתן,- בחצר הניזק.

הקשה רבינא: 'שור המזיק ברשות הניזק כיצד', ואי לא איירי בה מאי כיצד.

אלא רבינא: ד. ה' תמים הן, ואם הועדו חמשתן מועדין, ושן ורגל מועדין מתחילתן

וזהו שור המועד, ושור המזיק ברשות הניזק - מחלוקת ר"ט ורבנן,

ויש מועדים אחרים: הזאב, והארי, והדוב, והברדלס, והנמר, והנחש.

ויש שהקשו: דתנן: חמשה תמים וחמשה מועדים. והרי יש ארי ודוב ונמר וכו'

ותרצי' דה"ק: ה' תמים הן, ואם הועדו חמשתן מועדין, ושן ורגל מועדין מתחילתן

וזהו שור המועד, ושור המזיק ברשות הניזק - מחלוקת ר"ט ורבנן,

ויש מועדים אחרים כיוצ"ב: הזאב, והארי, הדוב, והנמר, והברדלס, והנחש.

א. אר"א: דווקא בפכין גדולים, אבל פכין קטנים דרכו הוא.

ואין להוכיח: מדהבהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר ולמעך את האדם ואת הבהמה ואת הכלים! - דשמא מן הצד.

ב. א"ד ר''א: אף פכין קטנים דלא דרך הוא, וקשה מואת הכלים, ודחי': דמן הצד

ג. ואיכא דרמי: דתנן: ולא לרבוץ, והתניא: ולמעך את האדם ואת הבהמה ואת הכלים!

- והשיב ר"א: כאן בפכין גדולים, כאן בפכין קטנים.

ברדלס- ר"י: נפרזא- רב יוסף: אפא [מין שרץ רע]

והך: דצבוע זה אבא - ל"ק כאן בזכר כאן בנקבה.

דתניא: צבוע זכר אחר ז' שנים נעשה עטלף, אחר ז' שנים נעשה ערפד

אחר ז' שנים נעשה קימוש, אחר שבע שנים נעשה חוח, אחר ז' שנים נעשה שד,

שדרו של אדם אחר ז' שנים נעשה נחש. - כשלא כרע במודים

והא תנן לר''א: כשהן בני תרבות אינן מועדים, והנחש מועד לעולם- תני נחש

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום