ברכות דף מה עמוד ב

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ד. והך: דנשים מזמנות לעצמן, ועבדים מזמנים לעצמן, נשים ועבדים וקטנים יחד אין מזמנין אפי' דמאה נשים כתרי גברי מזמנין לעצמן - שאני דיש דעות.

ה. והך: דיחד עם קטנים ועבדים אין מזמנין - משום פריצות.

ו. והך דרב: דשלשה שאכלו כאחת ויצא אחד מהם לשוק קוראין לו ומזמנין עליו. הא לא קוראין לו לא! - שאני דמתחילה קבעו בחובה.

אלא רי"ו: זה שאמר דאין מזמנין. דלרי"ו: שנים שאכלו כאחת אחד מהן יוצא בברכת חבירו. ואמרי' דשמע ולא ענה יצא, ואר"ז: לומר שאין ברכת הזימון ביניהם, תסתיים.

והך דרבנן מא''י: דאם רצו לזמן מזמנין, -כך שמעו מרב קודם שירד לבבל.

שלשה שאכלו כאחת ויצא אחד מהם לשוק

רב: קוראין לו ומזמנין עליו. אביי: והוא דקרו לו וענה.

מ"ז: ודווקא בשלשה, אבל בעשרה עד שיבוא.

ר"א: איפכא, דתשעה נראין כעשרה, שנים אין נראין כשלשה.

והלכה כמ"ז: כיון שצריך להזכיר שם שמים, א"א פחות מעשרה.

ב' שאכלו כאחת

אביי: מצוה ליחלק ולברך כ"א בפנ"ע. ותנ"ה בד"א כששניהם סופרים,

אבל אחד סופר ואחד בור- סופר מברך, ובור יוצא.

רבא: ר"ה מדר"ז כמוני: דאחד מפסיק לשנים, ואין שנים מפסיקין לאחד.

והך דר"פ: ואחד הפסיק לבנו אבא, - שאני ר"פ דנהג לפנים משורת הדין.

שלושה כשהם שוים

יב"מ ומבר"א ור"אמ: אכלו לחם ביחד, לא היה גדול מחברו לברך

ואמרו: דהא דשלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן, ה"מ כשיש אדם גדול,

אבל כשהם שווים חלוק ברכות עדיף. וברכו לעצמן.

אמימר א"ל: ידי ברכה יצאתם, ולא ידי זימון, ולא תוכלו לזמן למפרע

בא ומצאן כשהן מברכים, מה אומר אחריהם?

ר"ז: ברוך ומבורך. ר"פ: עונה אמן.

ולא חלקו: כשאומרים 'נברך' אומר ברוך ומבורך. כשאומרים 'ברוך' דעונה אמן.

קשה: תני: העונה אמן אחר ברכותיו הר"ז משובח, ותניא אידך: הר"ז מגונה

הא בבונה ירושלים משובח, הא בשאר ברכות מגונה.

אביי: סיים בקול כדי שישמעו פועלים ויקומו לעבודתם, - דהטוב והמטיב לאו דאורייתא.

רב אשי: סיים בלחישה, כדי שלא יזלזלו בהטוב והמטיב.

בעה''ב בוצע, ואורח או בוצע מברך

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ברכות · הדף היומי היום