ברכות דף נב עמוד ב

פרק שמיני

לב"ש: ולא על הכסת, גזרה שמא יטמאו משקין שבמפה מחמת הכסת, ויחזרו ויטמאו את הידים.

ולא מטמא כסת למפה -שאין כלי מטמא כלי ולא לאדם.

ולב"ה: על הכסת, ולא על השלחן, גזרה שמא יטמאו משקים שבמפה מחמת השלחן, ויחזרו ויטמאו האוכלין.

ואין השולחן מטמא לאוכלין שבתוכו, דמיירי בשולחן שני שאין עושה שלישי בחולין אלא ע"י משקין,

וחלקו דלב"ש: אסור להשתמש בשלחן שני, גזרה משום אוכלי תרומה.

ולב"ה: מותר להשתמש בשלחן שני,

א. דאוכלי תרומה זריזין. ב. אין נטילת ידים לחולין מן התורה.

ה"ק ב"ה לב"ש: לידיים לא חיישי' דמוטב שיטמאו ידים שאין להם עיקר מהתורה. ואל יטמאו אוכלים שיש להם עיקר מהתורה.

דאי נוטלין לידים תחלה, נמצאת מפסיד האוכלין. פירורין ולב"ה: אם שמש ת"ח הוא, נוטל רק פירורין שיש בהן כזית.

מסייע לרי"ו: שמותר לאבדן ביד.

וחלקו: אם מותר להשתמש בשמש ע''ה דלב''ש מותר.

מר"ה: בכל הפרק הלכה כב"ה, חוץ מזה שהלכה כב"ש.

ור"א: גם בזה הלכה כב"ה.

רבא: בירך על בשמים בהתחלה, א"ל: ב"ש וב"ה לא חלקו על המאור.

דב"ש: נר ומזון בשמים והבדלה. ולב"ה: נר ובשמים מזון והבדלה!

וענה רבא: דזו דברי ר"מ, לר"י: לכו''ע מזון בתחלה והבדלה בסוף.

ונחלקו: דלב"ש: מאור ואח"כ בשמים, ולב"ה: בשמים ואח"כ מאור.

רי"ו: נהגו העם כב"ה אליבא דר"י. בשמים ואח"כ מאור

א. רבא: ברא לכו"ע ברא משמע,

בבורא, לב"ש: עתיד לברוא. ולב"ה: ברא משמע.

וקשה: דבורא השמים ונוטיהם!

ב. ריו"ס: בורא לכו"ע ברא,

במאור ומאורי לב"ש: אור אחד יש באש,

ולב"ה: הרבה מאורות יש באש. ותנ"ה.

אין מברכין על הנר ובשמים של נכרים, מתים, ע"ז.

נר - משום דלא שבת,

בשמים -מיירי במסיבת נכרים וסתמא לע"ז היא. וכסיפא

אור ששבת ממלאכת עבירה מברכים עליו, שלא שבת אין מברכים עליו.

שבת ממלאכה דהיתר כאור של חיה ושל חולה מברכין עליו.

תנ"ה: עששית שדלקה כל היום, למוצ"ש מברכין עליה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ברכות · הדף היומי היום