חולין דף מא עמוד א

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א. אין שוחטין לא לתוך וכו#:

וקמ"ל גם לתוך עוגה של מים ואפי' במים עכורים אמרי' דלשר שלהם שוחט

א. אין שוחטין לגומא וכו#:

והא אמרת: אין שוחטין לגומא כלל!

אביי: רישא בגומא שבשוק.

רבא מסיפא משמע דרישא לאו בשוק אלא ה"ק אין שוחטין לגומא כלל והרוצה לנקר חצירו עושה מקום חוץ לגומא ושוחט ודם שותת ויורד לגומא, ובשוק לא יעשה כן, שלא יחקה את הצדוקים.

ת"כ דרבא: היה מהלך בספינה ואין לו מקום בספינה לשחוט, מוציא ידו חוץ לספינה ושוחט, ודם שותת ויורד על דופני הספינה;

ואין שוחט לגומא כל עיקר, והרוצה לנקר חצרו עושה מקום חוץ לגומא ושוחט, ודם שותת ויורד לגומא;

ובשוק לא יעשה כן, ד'ובחוקותיהם לא תלכו', ואם עשה כן - צריך בדיקה אחריו:

השוחט לשם עולה, לשם זבחים, לשם אשם תלוי, לשם פסח, לשם תודה

- שחיטתו פסולה, ור"ש מכשיר.

שנים אוחזין בסכין ושוחטין, אחד לשום אחד מכל אלו ואחד לשום דבר כשר

- שחיטתו פסולה.

השוחט לשם חטאת, לשם אשם ודאי, לשם בכור, לשם מעשר, לשם תמורה

- שחיטתו כשרה.

זה הכלל: כל דבר שנידר ונידב - השוחט לשמו אסור, ושאינו נידר ונידב

- השוחט לשמו כשר:

השוחט לשם עולה.

אשם תלוי- ארי"ו כר"א דאמר: מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום.

פסח – ר"א אפי' שאינו נידב הואיל והפרשתו כל השנה

• א"ר ינאי: דווקא תמימים, אבל בעלי מומין ידיע;

ורי"ו: אפי' בעלי מומין זימנין דרמי ליה מידי אמומא ולא ידיע.

השוחט לשם חטאת

ארי"ו: דווקא שאינו מחוייב חטאת, אבל מחוייב חטאת, אימא לשום חטאתו הוא עושה.

אר"א: ומיירי באומר באומר לשם חטאתי.

ד. לשם תמורה

אר"א: דווקא שאין לו זבח בתוך ביתו, אבל יש לו זבח בתוך ביתו, אימא אמורי אמיר ביה.

א"ר אבהו: באומר לשם תמורת זבחי.

זה הכלל לאתויי עולת נזיר, דאימר נדר בצינעא.

ג. ושאינו נידר ונידב.

לאתויי עולת יולדת.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום