חולין דף סג עמוד א

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

וכשם שראה ודאה - אחת היא, כך איה ודיה - אחת היא, דלהכי כפלה במשנ"ת

וכי מאחר שאיה ודיה אחת היא, למ"לה למיכתב איה ודיה?

כדתניא, רבי אומר: אקרא אני איה, דיה למה נאמרה? כדי שלא תתן פתחון פה לבעל דין לחלוק, שלא תהא אתה קורא איה, והוא קורא דיה, אתה קורא דיה והוא קורא איה, לכך כתב במשנה תורה: והראה ואת האיה והדיה למינה.

• והך דלמה נשנו: בבהמה - מפני השסועה, ובעופות - מפני הראה.

לאו לאוספי אלא לפרושי ופליגא דר' אבהו דראה זו איה, ולמה נקרא שמה ראה שרואה ביותר,

וכן אומר 'נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה'.

• תנא: עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל.

מדראה היינו איה, מכלל דדאה לאו היינו ראה, מדאוספי משנ"ת ש"מ אחת היא

ומדראה היינו איה מכלל דדיה לאו היינו איה, ומדשינה הכתוב ש"מ: דאה וראה דיה ואיה אחת היא.

• תניא איסי בן יהודה אומר: מאה עופות טמאין יש במזרח, וכולן מין איה הן.

תני אבימי בריה דר' אבהו: ז' מאות מיני דגים הן וח' מאות מיני חגבים, ולעופות טהורים אין מספר.

• תניא רבי אומר: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שבהמה טמאה מרובה מן הטהורות - לפיכך מנה הכתוב בטהורה,

גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעופות טהורין מרובין על הטמאין לפיכך מנה הכתוב בטמאין.

וקמ"ל כדר"ה מרב מר"מ: לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה.

• א"ר יצחק: עוף טהור נאכל במסורת;

נאמן הצייד לומר: עוף זה טהור מסר לי רבי. א"ר יוחנן: והוא שבקי בהן ובשמותיהן.

• בעי ר' זירא: רבו - חכם, או רבו צייד? ובהכרח מהך דרי"ו דהיינו צייד דאי חכם מאי יהני לו

ת"ר: לוקחין ביצים מן העכו"ם בכל מקום, ואין חוששין לא משום נבלות ולא משום טרפות.

ומיירי באומר של עוף פלוני טהור ולא סתם עוף דיוכל להשתמיט

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום