חולין דף סג עמוד א

פרק שלישי

שמואל: מזגא חמרא - אסירא, בת מזגא חמרא - שריא, וסימניך יפה כח הבן מכח האב.

• אר"י: שקיטנא אריכי שקי וסומקי - שריא, וסימניך - מורזמא, גוצי וסומקי - אסירי,

וסימניך ננוס פסול, אריכי שקי וירוקי - אסירי, וסימניך, ירוקין פסולין.

• אר"י: שלך זה השולה דגים מן הים, דוכיפת - שהודו כפות ותנ"ה שהודו כפות, וזהו שהביא שמיר לבית המקדש.

• ר' יוחנן, כשהיה רואה שלך אמר: משפטיך תהום רבה, כשראה נמלה אמר:' צדקתך כהררי אל.

• אמר אמימר: לקני ובטני - מותרים, שקנאי ובטנאי מקום שנהגו לאכול - אוכלין, מקום שנהגו שלא לאכול - אין אוכלין.

במנהג הדבר תלוי דהא במקום דשכיחי פרס ועזניה, הא במקום שלא שכיחי פרס ועזניה.

• אביי: קואי וקקואי - אסירי, קקואתא - שריא. במערבא מלקו עילוה, וקרו לה תחוותא.

ת"ר: תנשמת - באות שבעופות. ולא באות שבשרצים

דצא ולמד מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן, דבר הלמד מענינו, הכתוב מדבר בעופות אף כאן

תניא נמי גבי שרצים כה"ג: תנשמת - באות שבשרצים, ולא שבעופות

צא ולמד מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו, דבשרצים, אף כאן - בשרצים.

אמר אביי: באות שבעופות - קיפוף, באות שבשרצים - קורפדאי.

• אמר רב יהודה: קאת - זו הקוק רחם - זו שרקרק.

א"ר יוחנן: למה נקרא שמו רחם? כיון שבא רחם - באו רחמים לעולם.

ארב"א: והוא שיושב על דבר ומצפצף שרקרק, וגמירי, דאי יושב על הארץ ושורק בא משיח שנא' 'אשרקה להם ואקבצם;

וזה שישב בי כרבא ושרק, ונפלה אבן ופסקה למוחו דהוא בדאי היה

• ת"ר: עורב - זה עורב 'את כל העורב' להביא עורב העמקי, 'למינו' להביא עורב הבא בראשי יונים.

'עורב' - זה עורב אוכמא, וכן הוא אומר קווצותיו תלתלים שחורות כעורב;

'העמקי' - חיוורא, וכן אומר, 'ומראהו עמוק מן העור' - כמראה חמה העמוקה מן הצל;

ועורב הבא בראשי יונים אר"פ: - דדמי רישיה לדיונה.

• ת"ר: הנץ - זה הנץ, למינהו - להביא את בר חיריא.- והיינו שורינקא

• אר"י: החסידה - זו דיה לבנה, נקראה חסידה - שעושה חסידות עם חברותיה;

האנפה - זו דיה רגזנית, נקראה אנפה - שמנאפת עם חברותיה.

• ארחבר"ח מרחבד"ר מרב: עשרים וארבעה עופות טמאין הן.

א"ל רחב"רח לר"ח: אי דויקרא - עשרים הוו! אי דמשנה תורה - עשרים וחד הוו!

וכי תימא: דאה דכתיבא בויקרא, ולא כתיבא במשנה תורה, שדייה עלייהו, אכתי עשרין ותרין הוו!

א"ל, הכי אמר אבוה דאמך מדרב: למינה למינה למינו למינהו הרי כאן ארבע, אי הכי כ"ו הוו!

אביי: דאה וראה - אחת היא, שבמשנה תורה אמר דאה וכן איה ש"מ אחת היה

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום