חולין דף סב עמוד ב

פרק שלישי

רדב"ק: כל העופות פוסלין מי חטאת, חוץ מן היונה - מפני שמוצצת, ואם איתא, ליתני חוץ מיונה ותסיל!

• א"ר זירא: זה מוצץ ומקיא, וזה מוצץ ואינו מקיא.

אר"י: הני תורים צוצייני - כשרים לגבי מזבח, והן הן תורין של רחבה.

• מיתיבי: אזוב ולא אזוב יון, ולא אזוב כוחלי, ולא אזוב רומי, ולא מדברי, ולא כל אזוב שיש לו שם לווי!

אמר אביי: כל שנשתנה שמו קודם מתן תורה, והקפידה תורה עליו יש לו שם לווי פסול, והני לא נשתנו שמן קודם מתן תורה.

• רבא: הני תורים צוצייני, באתרייהו, סתמא קרי להו.

• אמר רב יהודה: הני כרזי דבי חילפי [חגבים סרפדים]- שרו, ודבי כרבי - אסירי.

• רבינא: ומלקינן עלייהו משום שרץ העוף.

ואר"י צרדא - שרי, ברדא - אסיר, וסימניך בר מיניה, מרדא - ספקא.

• רב אסי, שמונה ספיקות הן: חובא, חוגא, סוגא והרנוגא, תושלמי, ומרדא, כוחילנא, ובר נפחא.

ספיקייהו? עופות טהורים קורקבנן נקלף, וטמאין אין קורקבנן נקלף, והני - קורקבנן נקלף בסכינא,

ואותה אווז של מר שמואל דלא נקלף קורקבנו והושיבו בשמש ושנרפה נקלף – שם נקלף ביד, אבל כאן נקלף רק בסכין

• אמר אביי: תרנגול דאגמא חד משמונה ספיקות הוא, והיינו מרדו.

• אר"פ: תרנגול האגם - אסירא, תרנגולת האגם מותרת וסימניך עמוני ולא עמונית.

• דרש מרימר: תרנגולת האגם אסורה שראוה דורסת ואוכלת והיינו גירותא[עוף דורס טמא].

• רב: שבור אנדרפטא[שם העוף] - שרי, פירוז אנדרפטא - אסור, וסימניך פירוז רשיעא.

• ר"ה: בוניא - שרי, פרוא - אסיר, וסימניך פרואה אמגושא.

• אר"פ: מרדו זגיד ואכיל - שרי, סגיד ואכיל - אסור, וסימניך לא תשתחוה לאל אחר.

שמואל: שתיא חמרא - אסירא, וסימניך שתויי יין פסולין לעבודה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום