חולין דף סו עמוד א

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ופליגי דתנא דבי רב ותדר"יש? בראשו ארוך קמיפלגי,

תד"ר: 'אשר לו כרעים כלל', ארבה סלעם חרגול חגב למינהו פרט, כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט, דמיניה אין דלאו דמיניה לא, ומרבי דדמי ליה משני צדדין;

תדרי"ש סבר: 'אשר לו כרעים' כלל, 'ארבה סלעם חרגול חגב' - פרט, 'למינהו' חזר וכלל,

כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט, ומרבי כל דדמי ליה בחד צד.

והא לא דמי כללא קמא לכללא בתרא!

כללא קמא – 'אשר לו כרעים' דאית ליה אכול דלית ליה לא תיכול,

כללא בתרא - עד דשוו בארבעה סימנין!

• תדרי"ש בכללי ופרטי כה"ג דאין, ודאמרי' נמי בעלמא דדאין תדרי"ש בכללי ופרטי כה"ג - מהכא.

• אמר מר: אי שמו חגב יכול אין בו כל הסימנין הללו ת"ל 'למינהו' עד שיהו בו כל הסימנין הללו, אין בו כל הסימנין הללו כיון דכתיב סלעם לרבויי ראשו ארוך, אימא לירבי נמי כל דהו קמ"ל.

מ"ש התם ד'סלעם' זה רשון חרגול - זה ניפול ומ"ש הכא דסלעם זה ניפול חרגול זה רשון?

מר כי אתריה ומר כי אתריה.

א. ובדגים כל שיש לו סנפיר וקשקשת.

ת"ר: אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן, כגון הסולתנית והעפיאן - ה"ז מותר,

יש לו עכשיו ועתיד להשירן בשעה שעולה מן המים,

כגון אקונס ואפונס כספתיאס ואכספטיאס ואטונס ה"ז מותר.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום