חולין דף סח עמוד ב

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

שחט את אמו ואח"כ חתכו - לר"מ: הבשר מגע נבלה,

וחכ"א: מגע טרפה שחוטה.

והך דרישא הוציא עובר את ידו והחזירה ואח"כ שחט את אמו - מותר באכילה, היינו אעובר.

והך דסיפא שחט את אמו ואח"כ החזירו - אסור באכילה, ואי עובר, אמאי אסור?

כדרנב"י דנצרכה למקום חתך, ה"נ:

והך דבא אבימי מבי חוזאי, ומתניתא בידיה: פרסה החזיר - אכול, פרסות החזיר - אכול.

היינו דאי החזיר פרסה - אכול עובר.

אי עובר, מאי איריא החזיר, אפילו לא החזיר נמי!

ארנב"י: לא נצרכה אלא למקום חתך. ואפי' דתרי קראי נסיב חד למקום חתך וחד לאו לאבר אלא לקלוט במעי פרה ואליבא דר"ש דאסור דה"מ ביצא לאויר העולם, אבל במעי אמו שרי.

• עולא ארי"ו: ואבר עצמו מותר.

א"ל רב יהודה לעולא: והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו אבר עצמו אסור!

א"ל: מאן יהיב לן מעפרא דרב ושמואל ומלינן עיינין,

הכי ארי"ו: הכל היו בכלל בשר בשדה טרפה לא תאכלו', כשפרט לך הכתוב גבי חטאת שיצתה חוץ למחיצתה וחזרה - אסור, חטאת הוא דפרט רחמנא בה, אבל כל מילי - כיון דהדור שרי.

• מיתיבי: 'בשר בשדה טרפה לא תאכלו' מה ת"ל - לפי שמצינו במעשר שני ובכורים שאע"פ שיצאו חוץ למחיצתן וחזרו - מותרין, יכול אף זה כן, ת"ל טרפה.

• רבה: כטרפה, דכיון שנטרפה שוב אין לה היתר, אף בשר כיון שיצא חוץ למחיצתו שוב אין לו היתר!

תיובתא דעולא תיובתא.

• אמר מר: לפי שמצינו במעשר שני ובכורים, 'דלא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך וגו', בשעריך הוא דלא תיכול, אבל יצאו חוץ למחיצתן וחזרו - מותרין.

במערבא מתנו הכי, רב אמר: יש לידה לאברים, ורי"ו אמר: אין לידה לאברים.

איכא בינייהו למיסר מיעוט אבר שבפנים.

• איבעיא להו: לדברי האומר אין לידה לאברים, הוציא העובר את ידו והחזירה, וחזר והוציא את ידו והחזירה, עד שהשלימו לרובו, מהו? מי אמרינן הא נפק ליה רובא, או"ד כיון דהדר הדר?

• את"ל כיון דהדר הדר, הוציא עובר את ידו - וחתכה, וחזר והוציא את ידו - וחתכה, עד שהשלימו לרובו,

מהו? מי אמרינן הא נפיק ליה רובא, או"ד: רובא בבת אחת בעינן?

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום