חולין דף סח עמוד א

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

פרק רביעי - בהמה המקשה

בהמה המקשה לילד, והוציא העובר את ידו והחזירו - מותר באכילה,

הוציא את ראשו אע"פ שהחזירו - הרי זה כילוד.

חותך מעובר שבמעיה - מותר באכילה, מן הטחול ומן הכליות - אסור באכילה, זה הכלל; דבר שגופה - אסור, ושאינה גופה - מותר.

אריא"ר: ואבר עצמו אסור.

ד'ובשר בשדה טרפה לא תאכלו' - כיון שיצא בשר חוץ למחיצתו נאסר.

והך דתנן: בהמה המקשה לילד, והוציא העובר את ידו והחזירו מותר באכילה

מיירי אעובר וה"ה אפי' דלא החזירו,

ואיידי דבעי מיתנא סיפא הוציא את ראשו אע"פ שהחזירו הר"ז כילוד, תנא נמי רישא החזירו.

וסיפא קמ"ל- דכיון דיצא ראשו הו"ל לידה.

תנינא, איזהו בכור לנחלה ואינו בכור לכהנים - הבא אחר נפלים, אע"פ שיצא ראשו חי, או בן ט' שיצא ראשו מת.

טעמא דראשו מת - הא ראשו חי, הבא אחריו, בכור לנחלה נמי לא הוי!

וכי תימא: אשמעינן באדם וקמ"ל בבהמה, דאדם מבהמה לא יליף, דאין פרוזדור לבהמה, ובהמה מאדם לא ילפא דחשיב פרצוף פנים דידיה,

הא נמי תנינא: שליא שיצתה מקצתה - אסורה באכילה, כסימן ולד באשה כך סימן ולד בבהמה,

אי החזירו דרישא דוקא - תנא סיפא אטו רישא,

ואי לא דרישא דוקא ולא דסיפא דוקא, למ"ל למתנייה כלל

- אלא לעולם אעובר, וכדרנב"י דנצרכה למקום חתך

• והך דבהמה המקשה לילד, הוציא עובר את ידו והחזירה, ואח"כ שחט את אמו - מותר באכילה, שחט את אמו ואח"כ החזירה - אסור באכילה, הוציא את ידו וחתכו, ואח"כ שחט את אמו;

שבחוץ - טמא ואסור, ושבפנים - טהור ומותר,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום