מועד קטן דף כז עמוד א

פרק שלישי

ת"ר: בראשונה עשירים מוליכין בסל מזהב, ועניים בסלי נצרים,

בראשונה עשירים משקין בזכוכית לבנה, ועניים בצבועה,

בראשונה מגלין פני עשירים, ומכסין עניים מושחרין מבצורת, בראשונה מוציאין עשירים בדרגש, ועניים בכליכה כעין סולם,

התקינו שכולם יעשו כעניים מפני שהתביישו.

בראשונה מניחין המוגמר תחת חולי מעים מתים,

בראשונה מטבילין את הכלים על גבי נדות וזבים מתים,

והתקינו שלכולם יעשו כן מפני בושה דחולים נדות וזבים חיים.

בראשונה הוצאת המת קשה לקרוביו ממיתתו, ומניחין ובורחין,

בא ר"ג ונהג קלות בעצמו בכלי פשתן, עד שהיום בקנבוס.

אר"פ: אין מועד בפני ת"ח, כ"ש חנוכה ופורים.

- ודוקא בפניו, או ביום שמועה כר"כ לר"ז.

עולא: הספד על לב 'על שדים סופדים', טיפוח ביד, קילוס ברגל.

ולא יקלס בסנדל אלא במנעל, סכנה.

רי"ו: א. כיון שניענע ראשו - לא ישבו מנחמים אצלו.

ב. הכל עומדין מפני נשיא, חוץ מאבל וחולה.

ג. לכל אומר הנשיא שבו, חוץ מאבל וחולה.

רב: א. אבל יום א' - אסור לאכול משלו, 'לחם אנשים לא תאכל'.

רבה ורב יוסף מחלפי סעודתייהו.

ב. מת בעיר - אסורין במלאכה.

רב המנונא: נידה על זה, וכשאמרו לו שכל חבורה קוברת לעצמה - התירם.

- כאשה שמת בנה ובכתה ביותר, א"ל ר"ה שלא תנהג כן, ואם לא תכין לשני תכריכים,

ולא שמעה, עד שמתו שבעת בניה, והמשיכה לבכות והזהירה שתכין לעצמה, ומתה.

•: 'אל תבכו למת ואל תנודו לו' - יותר מדי, שאינכם רחמנים ממני,

אלא: שלשה ימים - לבכי, שבעה - להספד, שלושים - לגיהוץ ותספורת.

'בכו בכו להולך' - בלא בנים, וכן ריב"ל הלך לנחם רק לו.

'כי לא ישוב עוד' - זה שעבר עבירה ושנה, שנעשית לו כהיתר.

רבי לוי: שלושה - יראה כאילו חרב בין כתיפיו וידאג,

עד שבעה - בקרן זוית, מכאן - כנגדו בשוק עד י"ב חודש.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מועד קטן · הדף היומי היום