מועד קטן דף כז עמוד א
פרק שלישי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
הלכות כפיית המיטה
ממתי כופה מיטה אבילות ר"א: יצא מהבית, ריה"ו: נסתם הגולל.
ממתי זוקף מיטה בער"ש - מהמנחה, ולא ישב עד שתחשך.
ובמוצ"ש - חוזר וכופה אף ליום אחד.
ולא מטתו בלבד - אלא כל מטות שבביתו,
ואפילו י' מטות בי' מקומות בתים אחרים - כופם, אפילו ה' אחין.
מטה לכלים - א"צ, דרגש - זוקפו, רשב"ג: מתיר קרביטיו.
דרגש - הוא מיטה של עור, ולא מיטה למזל - שאין בה קרביטים [חבלים],
וסירוגו מתוכו, [מטה - סירוגה על גבה] מריב"ל: הלכה כרשב"ג.
נקליטיה יוצאין - זוקפה.
ישן על גבי כסא, אודייני, ע"ג קרקע - לא יצא.
ת"ר: מכבדין ומרביצין בבית האבל, ומדיחין כלי אכילה,
ואין מביאין שם מוגמר ובשמים, ובבית המנחמין לא מברכין.
אין מוליכין לבית האבל בטבלא אסקוטלא, קנון, אלא בסלים.
ואין אומרים ברכת אבלים במועד עומדין בשורה, מנחמין ונפטרין.
אין מניחין את המטה ברחוב במועד, שלא להרגיל ההספד.
ולא של נשים לעולם, מפני הכבוד.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מועד קטן · הדף היומי היום