מועד קטן דף כו עמוד ב

פרק שלישי

ת"ר: רשאין לתפור ברווחים, קיפול, עקום, ולא ביושר אלכסנדרי

וכן: הקורע מתוך אלו - לא יצא, מתוך יושר אלכסנדרי - יצא.

ת"ר: רשאי להופכו למטה ולאחות, רשב"א: אוסר.

וגם הלוקח אסור לאחותו, לפיכך צריך להודיעו.

ת"ר לר''מ: קריעה - טפח, תוספת - ג' אצבעות.

ר"י: קריעה - ג' אצבעות, תוספת - כל שהוא.

לריו"ס: קריעה - טפח, תוספת - כל שהוא. עולא: כן הלכה.

מת אביו וקרע, בנו והוסיף אחר אבילות - רק תחתון מתאחה.

בנו וקרע, אביו והוסיף – רק עליון מתאחה.

אביו, אמו, אחיו, אחותו ביחד - קרע אחד לכולן.

ריב"ב: על אביו ואמו קרע אחר, שאין מוסיפין על אביו ואמו.

שמואל: הלכה כריב"ב, אף שאמר: כמיקל באבל - בקריעה לא.

עד היכן מוסיף? - טיבורו, וי"א: לבו, ד'וקרעו לבבכם'.

הגיע לשם - מרחיק ג' אצבעות לצד וקורע.

נתמלא - מחזירו לאחוריו, נתמלא - הופכו מלמטה.

מלמטה ומהצדדין - לא יצא, ורק כה"ג פורם מלמטה.

חד: ז' קורע אח"כ מוסיף דשולל חד: ל' קורע אח"כ מוסיף דמאחה

והך: דאשה שוללתו לאלתר ואביו ואמו אין מאחה כלל - כבוד.

ת"ר: היוצא בבגד קרוע לפני המת - גוזל את המתים והחיים.

רשב"ג: המשאיל חלוק לבקר אבא חולה, מת - קורע ומאחו,

ומחזיר לו חלוקו ונותן דמי קרעו, לא הודיעו - לא יגע בו.

ת"ר: אין מודיעין לחולה שמת לו מת, שמא תטרף דעתו,

ומקרעין לקטן מפני עגמת נפש, וקורע על חמיו וחמותו.

אבל רבתי: אבל לא יניח תינוק בחיקו כל ז', שמביאו לידי שחוק.

ת"ר: ההולך לבית האבל ולבו גס בו - יברוהו למנחם על כפויות,

ואם לא - על זקופות, רבא [אבל] זקף לאב"מ והוא כפאו, וחרה לרבא.

ת"ר: אבל ההולך בדרך - אם יכול ימעט בעסקו, ואם לא יגלגל.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מועד קטן · הדף היומי היום