נדרים דף עז עמוד ב

פרק עשירי

רבה מר"נ הלכה: נשאלין נדרים עומד יחידי ובלילה, ובשבת ובקרובים, ואף היה להן פנאי מבעוד יום.

עומד? והתניא: ירד ר"ג מהחמור, ונתעטף וישב והתיר לו נדרו!

שר"ג סבר: אין פותחין בחרטה, וצריך לעיין למצוא טעות לכך ישב

ור"נ סבר: פותחין בחרטה, ואפילו מעומד.

רבא לר"נ: ראה לת"ח שבא ממערבא ואמר שנדרשו רבנן להתיר לבן רהב"א,

ואמרו לו לך ובקש רחמים על נפשך שחטאת דתני ר"ד אחי ר"ס: כל הנודר, אף שמקיימו נקרא חוטא,

כר"ז: 'וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא', הא לא חדלת - יש חטא.

תניא: האומר לאשתו כל נדרים שתדורי אי אפשי שתדורי,

אי"ז נדר - לא אמר כלום;

יפה עשית, ואין כמותך, ואם לא נדרת אני מדירך - דבריו קיימין.

לא יאמר אדם לאשתו בשבת מופר ובטל לך, כדרך שאומר לה בחול, אלא אומר לה טלי ואכלי טלי ושתי, והנדר בטל מאליו.

ארי"ו: וצריך שיבטל בלבו.

תניא, בש"א: בשבת מבטל בלבו, בחול מוציא בשפתיו;

ובה"א: אחד זה ואחד זה מבטל בלבו, וא"צ להוציא בשפתיו.

רי"ו: חכם שאמר בלשון בעל, ובעל שאמר בלשון חכם - לא אמר כלום;

דתני': 'זה הדבר' - החכם מתיר ואין בעל מתיר, שיכול ומה חכם שאין מפר - מתיר, בעל שמפר – כ"ש שמתיר? ת"ל: 'זה הדבר',

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת נדרים · הדף היומי היום