פסחים דף לא עמוד א

פרק שני

ויקשה לרבא מדנכרי שהלוה את ישראל על חמצו אחר הפסח מותר בהנאה.

- דמיירי כשהרהינו אצלו. וקונה משכון.

והך דחזי' דחלקו בישראל שהלוה לנכרי על חמצו דלאחר הפסח לת"ק אינו עובר ולר"מ עובר.

- חלקו בדרי"צ אי בע"ח קונה משכון מ'ולך תהיה צדקה'.

דלת"ק: ישראל מישראל קרינן ביה 'ולך' משא"כ ישראל מנכרי דלא קני.

ולר"מ: ק"ו שישראל מנכרי קונה בק"ו מישראל מישראל שיקנה.

אבל נכרי שהלוה את ישראל על חמצו אחר הפסח - לכו"ע עובר.

דודאי נכרי מישראל לא קני.

והא דמותר בהנאה - מיירי דאמר לו מעכשיו.

וכדחזי' בנכרי שהרהין פת פורני אצל ישראל אינו עובר. ואם אמר לו הגעתיך עובר. והיינו דשאני היכא שא"ל מעכשיו לה.

חמץ שנמצא שם אחר הפסח. - אסור בהנאה, ואצ"ל באכילה.

חנות ומלאי של נכרי, ופועלי ישראל נכנסין ויוצאין לשם חמץ שנמצא שם אחר הפסח. - מותר באכילה, ואצ"ל בהנאה.

חמץ שנפלה עליו מפולת - הרי הוא כמבוער.

רשב"ג: כל שאין הכלב יכול לחפש אחריו.

ר"ח: וצריך שיבטל בלבו.

חפישת הכלב - שלשה טפחים. ומשום ריח.

הך דשמואל דכספים שאין להם שמירה אלא בקרקע

- היינו משום כיסוייא מעינא וסגי בטפח.

האוכל תרומת חמץ בפסח, בשוגג - משלם קרן וחומש.

במזיד - פטור מתשלומין ומדמי עצים.

תנן שם: האוכל תרומה בשוגג משלם קרן וחומש. אחד האוכל, והשותה, והסך, תרומה טמאה או טהורה. משלם חומש וחומש דחומש.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת פסחים · הדף היומי היום